אולי זה נשמע ממש בלח"י, אבל כשבת מתרגלת לדבר עם בין בפרטיות באופן אישי בעקביות, כאילו זה רגיל, אז כשהיא תהיה עם בעלה בעז"ה לא יהיה לה עם זה שום חידוש מיוחד! כמו שהיא דיברה עם מישהו מהפורום ככה היא מדברת עכשיו עם בעלה...

ואלי זה יישמע קיצוני ממש- אבל זה הגיוני שזה מה שגורם לעלייה בכמות הגירושים!!!

חוץ מזה שלא פעם וגם לא פעמיים קרו דברים לא נעימים בין בנים לבנות ע"י דיבור אישי באינטרנט, וזה לא חכמה להגיד: "לי זה לא ייקרה" כי אני בטוחה שגם מי שזה קרה לו לא אמר: "יווו...הלוואי שזה ייקרה לי!!!"

ואני לא רב ולא נעליים! וגם לא חכמה או צדיקה במיוחד! אני לא המצאתי את הדיעה הזאת! הרבה רבנים, ואפילו רוב, ממש לא בעד דיבור עם בנים בכל צורה שהיא! זה גורם להרבה בעיות שלא את כולן אנחנו יכולים לדעת!

כעיקרון האיסור הוא להרבות שיחה עם המין השני.

אבל כשמדברים עלולים להגיע להרבות שיחה ואי אפשר לומר "לי זה לא יקרה" ו "אני לא אפול"

אומרים "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" שיוחנן הכהן אמין בעצמו 80 שנה ואז נפל!

בפשטות- מדברים ועלולים להגיע לשחנש"ים עד עמקי הנפש... זה גורם לקשר עם מי שמדברים.

וככל שהקשר יותר מתחזק אז יותר קשה להתנתק.

קשר עלול להביא אותנו למקומות שאנחנו לא רוצים עכשיו.. קשר זה דבר לא בריא בפרט בגיל ההתבגרות.

קשר צריך להיות למטרת חתונה.. למטרת קדושה. באופן קדוש.

ועל זה צריך לעמול גם אם קשה. ודוקא כשקשה!! שם נמדד כח הרצון.. ד' רואה עד כמה את נאמנה לו.

יקירתי אם את רוצה לדבר באישי את מוזמנת ואשמח לדבר איתך..

ל"ט

(יש כאן גם המון יצורים שתאמיני לי,לא בא לך לדבר איתם..)

וחברי'ה,שימו לב טוב טוב..גם אם אתן מדברות עם בנות,ומספרות להן את כל מה שעל ליבכן,לא תמיד זו בת,כי יש כאן אנשים "מיוחדים" שמתחזים..)

וגם לכם בנים,תסתכלו טוב טוב עם מי אתם מדברים.

                  שלא תגידו למה לא אמרו,ולמה לא הזהירו..

                                אני הזהרתי.

                               המון הצלחה

אז לדבר רק בדברים רציניים, כמו אמונה או שאלות כלליות, אבל לא סתם שחנשי"ם

ואפילו עוד יותר מנושאים רגילים!

בס"ד.

מבחינה רוחנית כן?!..

לענ"ד בנות שיודעות (ורוצות) להחזיק את עצמן יצליחו לא להגיע למקומות אסורים ע"י דיבור עם בנים.

תקשיבי,תלוי על מה ועם מי את מדברת..

לא אוחזת בזה,

           תמיד עדיף שלא.

ודווקא פה בפורום גיליתי עד כמה זה נכון.

[חוץ מזה, שאפשר לחשוב כמה אנחנו צדיקים... מי שבאמת צדיק, לא ינסה להתחכם עם ההלכה שאומרת במפורש שזה אסור]

עד כמה שידוע לי, האיסור הוא על שיחה פנים מול פנים, שנחשבת כגדר שתיקנו חכמים.

במסכת ביצה כתוב: ש"אין גוזרים גזירה לגזירה" השאלה אם אתם מציבים פה גדר לגדר- שאם אני אדבר עם מישהי בש"א- אז מפה אני אתדרדר ויגיע לכך שאדבר איתה במציאות.  

[תמיד קל לצווח "אין אפוטרופוס לעריות, מסקנה: אסור" - ההלכה לא תמיד מחמירה]

ושוב, מחכה בקוצר רוח למקור ההלכתי. 

הצד הרעיוני - http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=80

http://www.kipa.co.il/ask/show/37181

http://www.kipa.co.il/ask/show/207651

http://www.kipa.co.il/ask/show/230293

מאוד קל להתפס לצד ההלכתי - כי אז תמיד אפשר לומר שזה לא מפורש בשו"ע (ולכן גם לא רבים כותבים שזה אסור במפורש).

אבל אם נפסיק רגע להתמם, או חמור מכך - לשקר לעצמנו - הרי כולנו יודעים שגם באינטרנט אפשר להתאהב, ולפעמים אפילו יותר.

[אומנם זו רק "התאהבות", אבל זה כבר לא ממש מתיישר לפי "ירחק מהנשים מאוד מאוד"... ואני חושבת שכולם יסכימו איתי]

יש לי השערה למה זה קצת מסובך למצוא מקור שאוסר חד משמעית.

פשוט כי אין הבדל. ההשלכות הן אותן השלכות.

[לגבי הלינקים, זה לא פסק הלכה- אין פה מקור אחד: בגלל שלא רציתי לומר זאת מעצמי ולהתסתכן בפגיעה בכבוד רבנים חיפשתי באתר של כיפה ומצאתי את זה:  http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=175

-הרב אלישע בעצמו אומר שמה שהוא אמר זהו לא פסק הלכה. 

"במפורש אסור....להתחכם עם ההלכה..." - לא מסכים עם האמירה שלך- נראה לי שגם את אמורה שלא ע"פ ההודעה האחרונה שלך.] 

באותו הלינק הרב אלישע אומר כך: 

"הוא נועד לסמן את הסכנות המרכזיות בצ'אט למי שמבקש לפעול בתמימות. חלק מהסכנות הן מיידיות – שיחות ירודות, ניבול פה, ואף גרוע מזה. חלק מהסכנות הן בטווח זמן בינוני – היווצרות קשרים נפשיים בלתי רצויים. חלקן הן ארוכות טווח – שינוי סגנון הדיבור בגלל סגנון הצ'אט. 

שיחות בודדות חשופות רק לסכנה הראשונה. מי שמתמיד בשיחות מסתכן גם בסכנות האחרות. 
למעשה. עבור רוב הנוער, הצ'אט הוא בילוי. ככל בילוי, הכל תלוי במינון ובאיכות, ובמודעות מפני הכשלונות האפשריים." 

-סכנות, זה הכל. לא עבירה, חטא או כפירה כלשהיא בעיקר. 

אם אני מבין נכון- את מדברת על "ועשית הישר והטוב", שגם אם זה לא כתוב הלכתית, ההגיון אומר שצריך להישמר מזה- אז נשמרים- זה הכל. 

ה"ברכותיי" מדבר על ההתאהבות וירטואלית,  מצאת את הראשון שלא יודע שבאינטרנט אפשר להתאהב.

גם אם אתה בקשר עם בנות (הדרכה בסניף מעורב, מד"א- יש לי ניסיון בשניהם) העיקר הוא שלא לגלוש לשיחות אישיות מדי , על נושאים שלא במקום. כשנשארתי לבד באמבלונס עם מתנדבת מיידית פתחתי את הדלת של האמבולנס (ייחוד) , וממש לא ירדתי לשחנ"שים. למעשה, אני יכול להעיד על עצמי שאף פעם לא שיחנ"שתי עם בת- ב"ה.

התאהבתי מסתם שיחה? אין סיבה שאני אתאהב משיחה וירטואלית. (מסכים לגמרי שלשחנ"ש וירטואלית לא ענייני)

ההחמרה שאת עושה נכונה לחלק מהאנשים ומיותרת לגבי חלק אחר, כי בהמשך לדברי הרב אלישע, יש סכנות- וסכנות, לא מסכנות את כולם- רק חלק. 

יה"ר שכל אחד יעשה את החישוב שלו באמת, יקרא את ההמלצות של חכמי-דורינו, וייעשה חייל, גם פה, בש"א. 

שכל אחד יחשוב מה טוב לו וכל עוד זה לא מגיע לדברים אסורים לא נראה לי שיש בעיה

חבל להתקע ברמת ה"סנטימטר פה-סנטימטר שם".

יש פה דבר מהותי שמשפיע על הנפש, וזה יכול להיות הרבה יותר גרוע מאשר להגיע למעשה לא ראוי.

[ואני לא מאמינה שיש מישהו שמדבר חופשי עם בנות וזה לא מזיק לו גם ברמה המעשית]

הקצנת קצת את מה שאמרתי.

יכול להיות שגם אני תרמתי להקצנה רק כדי להדגיש,

אבל אתה יכול לראות מתוכן ההודעה שכוונתי היתה לשחנ"שים.

לא שכל השאר מומלץ...

אריאל,

רבים מאיתנו התנסו במגוון חוויות שמספקות אתגרים בנושא הזה.

ועדיין - אף אחד מאיתנו לא חסין מפני נפילה.

"כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו"

אולי, כנראה, אתה עוד תמים - אבל באינטרנט הנפילה יכולה להיות הרבה יותר חדה וכואבת.

אני לא ידועה כמחמירה, ממש לא.

זה פשוט לא עניין של סנטימטר פה-סנטימטר שם.

זה עניין מהותי.

[ואם אי אפשר להתאהב וירטואלית - אז באמת למה אנחנו פה?! אם רגש כזה חזק לא נמצא בפורומים ובצ'אטים, אז שום רגש לא נמצא.

מה, התמכרות לאינטרנט היא דבר שכלי?]

אבל מזה ועד התאהבות יש דרך ארוכה. אני ארגיש רחמים, כאב, הזדהות, שמחה אם אני אקרא משהו אבל אהבה??

הריגוש (לרוב. לא תמיד)

אם אתה מרגיש רחמים, הזדהות, שמחה - למה רק התאהבות לא להרגיש?

זה בלתי נמנע.

אם מישהו חוסם את רגש האהבה שבו, גם שאר הרגשות נחסמים.

היצר הזה, הרגש הזה, הוא ביסוד הכל.

הוא כח החיים.

ואם מתכחשים לו - מאיפה רגשות אחרים יקבלו כח?

וזה מוכח.

בכל זאת עוד נקודה למחשבה - שים לב שגם הזדהות, גם רחמים, גם שמחה - חייבים לאהוב/לחוש חיבה כדי לחוש אותם.

אני יכולה להזדהות עם משהו שמישהו כתב גם בלי להכיר אותו כמו שאני יכולה להזדהות עם שירים וסרטים.

התאהבות זה לא דבר שקורה בן לילה ומשיחה אחת עם בן וחוץ מזה ברור שלא מדובר על שחנ"ש אלא על דברים שיותר קשורים לתגובות שהוא רשם, לאידיאולוגיה ברור ששחנ"שים זה ממש ממש לא לעניין!!!

אמפתיה.

חוויה של השתתפות ברגשות של אדם אחר, חוויה של אמת משותפת. 

(ויקימילון)

מה זה אם לא קרבה?

יש להפריד בין "התאהבות" ל"אהבה". בקצרה: "התאהבות" זה בעצם "להדלק" על מישהו.

לאהוב מישהו זה להכיר אותו המון זמן, להעריך, ולהשאר איתו בשמחה למרות כל החסרונות.

גם הזדהות וגם התאהבות עלולות להביא לקשר אישי שאינו במקום.

אין איסור לשמוע דעות של אנשים אחרים, רק צריך להזהר שזה לא יוביל לשיחה מיותרת, לקרבה אסורה, ולקשר מזיק.

בגלל זה אני אומרת שכל אחד יעשה את השיקולים שלו

לא חושב, הקב"ה כבר ניסה אותי במספר ניסיונות, אני לא מדבר כ"כ מלמעלה, אבל גם לא כ"כ מלמטה. 

בצעירותי, שמיניסט, אבל יש עבר- הספקתי לחוות את כל החוויות שאדם צריך כדי שיכול באמת לדון על הנושא הזה. 

את תופסת את המונח של "התאהבות רגעית" כרגש אינסופי, משעבד ושלא ניתן לדחות אותו. 

ככל שמתנסים הרגש הזה נהיה יותר ויותר מצוץ מהאצבע.--> התאהבות עיוורת, ע"פ מבט בלבד, או בלי שום מבט והיכרות אישית, היא לא רגש אמיתי.  לא צריך להיות בעל ניסיון כדי להבין את זה, מספיק לעבור את כיתה ח'. 

באיזה שלב כלשהוא החלטתי שאני לא אלך למפגשי-פורום. מפגשים מעורבים לא חסרים לי בחיי, להוסיף, מפגש ללא תכלית מוגדרת של תרומה,  הגדר שאת מציבה (דבק בשלי) מיותר כל עוד יש גדר אחר: לא נפגש עם אך אחת.

למה אני פה? שאלה שעניתי המון פעמים: לא בשביל חברה- בגלל הדיונים, הידע, העניין, והעזרה שאפשר להגיש פה.  מפה ועד אהבה והתאהבות- שנות אור. 

ושהגדרת "רגש" אצלך היא שונה מאשר אצלי (ומיותר לציין מי צודק ).

לא אמרתי שההתאהבות היא בעייתית בגלל שהיא רגש אמיתי (איפה הפואנטה? ואיך אתה מגדיר "רגש אמיתי"?).

אני חושבת שעצם הקשר הוא הוא הבעייתי, משום שהוא מפריע לבניית האישיות העצמאית.

בשלב יותר מאוחר בחיים, עיקר הבעיה היא שחיקת הרגש.

אנחנו נהנים להיות באינטרנט, בגלל שיש פה מוטיב של ריגוש.

"ריגוש" אינו מחויב להיות "רגש אהבה כלשהוא", אלא כל רגש שמושך אותנו.

כולל פחד, שנאה, כאב.

כשאמרתי שהריגוש הוא שממכר אותנו (כי זה טבעו של ריגוש) ומושך אותנו, התכוונתי להוכיח שבהחלט יש פה רגשות. ובמקום שיש רגשות, יש גם יצר המין והרגשות הנלווים לו.

אני לא הרבה יותר גדולה ממך, ולכן התמיהה שלי גדולה יותר - איך לנו יש כביכול יותר נסיון ב"אין אפוטרופוס לעריות" מאשר ר' עמרם, למשל.

אני יודעת שזה דמגוגי, אבל צריך קצת לתפוס פורפורציות. נכון שקשה בענייני צניעות לשים את היד על פסק חותך וחד משמעי שכולם מסכימים איתו - אבל אפשר להבין את הרוח הכללית, לחשוב בשכל ישר, להפסיק להתמם, ולקחת קצת ענווה.

ולמה אני פה?

כי זה נחמד לי.

רגש שמובן מאליו שאין לו שום מקור הגיון או סיבה, תוצרתו של היצר/הנפש הבהמית שלנו. 

לגבי שחנ"ש היה ברור שאני מסכים, לגבי השאר לא בהכרח. תלוי במצב ובסיטואציה. 

אני חושב שלא ירדתי לסוף דעתך

משהו לא מסתדר לי,  את בעצם מגדירה התאהבות רגעית כ "יצר המין"/עריות?  טיפה תמוה. 

תשובה על התגובה האחרונה תקבלי בעז"ה בלנ"ד, מתישהו..  החמישי-חופשי שיצרתי לעצמי נגמר- ומחר יום ארוך.  

אחרת מה גורם לנו להתאהב דווקא בבן המין השני?

רציתי לומר שאם פורום היה מקום שכלי בלבד, באמת אולי אפשר לומר שאין ליצר מה לחפש פה (וזה גם לא נכון). הרי השכל שולט בו.

אבל אם יש פה כ"כ הרבה רגשות - זה מקום אידיאלי להתפתחות יצרים.

ידעתי שאנחנו מסכימים...

שחנ"ש זה פשוט לא.

כל השאר זה באמת מורכב ושונה בין אדם לאדם.

ממש לא.

גם אם מדברת עם בנים במציאות, שזה בהחלט לא דבר נכון, למה להתדרדר יותר ולדבר גם בפורום?

תתפסי את עצמך, תהיי חזקה - ואל תוותרי רק כי "גם ככה אני לא בסדר... אז מה אכפת לי להיות עוד יותר לא בסדר".

אבל לפני כן, כדאי שתביני למה אסור.

בפורום, לא רק שהאיסור לדבר עם בנים תקף בדיוק כמו במציאות (כי ההשלכות והבעיות לא שונות - ואני ממש אשמח לפרט ולנמק אם תרצי), אלא שפה זה אף יותר חמור - כי הדו שיח הוירטואלי מלא בדמיונות וחוסר קשר למציאות.

את מדברת עם אדם, אבל בעצם אין לך שום מושג מיהו באמת.

את בגיל רגיש, שבו את מבררת לעצמך מי את. מה את רוצה להיות. מה התכונות שלך.

קשר עם בין המין השני רק מבלבל ומפריע לבירור הזה.

קל וחומר כשהוא מתרחש בעולם הוירטואלי - את אפילו לא נפגשת עם דמות מציאותית!! לא משנה אם אדם לא מנסה "לעבוד" עליך - הוא עדיין שונה לחלוטין ממה שהוא במציאות. ממה שהוא באמת.

את, בעצם, מתאהבת (ובואי לא נתמם) בדמות דמיונית.

ואז את באופן טבעי מנסה למצוא חיבור וקשר בין שניכם. רוצה להדמות לו, והולכת בעקבותיו.

למרות שזה בכלל לא מתאים לך.

כלומר, את אפילו לא יודעת מה כן מתאים לך.

לא מומלץ.

אנלא מסכימה עם כל הדעות!!

אבל עזרתם!

אני לא הבנתי מה הבעיה לדבר עם בנים בפורום  ולא אישי..

אני לא ידעת מי זה איך אני יכולה להתאהב??.!

פנים מול פנים אני דעת שזה לא בסדר..אבל ז קשהההה לליייי!!!!!

אני עובדת על זה..

את לא באמת יודעת מי זה, ועדיין את מתאהבת.

כשאת קוראת את הגיגי נפשו של בן אדם - למה לא להתאהב?

(יותר משנה וחצי)

והכל התחיל משיחה קטנה בפורום....

שבחיים לא חשבתי שנאהב. באמת.

ואני יודעת על עוד זוגות בפורום בדיוק מאותו מצב!!

אהבה זה רגש שמתפתח! ואל תחשבו שאתם גיבורים!

אני לא רציתי חבר לפני חתונה!

זה ממש בעייתי!! ואחרי שנכנסים לזה זה כמעט לא אפשרי (אם בכלל) לצאת מזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!

(אם יש א-ה-ב-ה)

קיצ מי שלא כפת לו שתהיה לו חבר\ה אז סבבה שידבר.

אבל מי שכן אכפת לו שידע שהוא פותח פתח גדול מאוד ואפשרות לזה שיהיה לו חבר\ה גם אם לא ירצה!

היצר הרבה יותר ערמומי ממה שאנחנו חושבים!

אנחנו פשוט לא מכירים את התכסיסים שלו! יש לו תמיד חידושים.....

ואני לא זאת שפתחה את השרשור אני פשוט לא רוצה שידעו מי אני

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....