בעיקרון אסור לגעת בו בדיוק כמו כל בן אחר, עובדה שאין לך איסור להתחתן איתו!

ואם את רוצה מקורות מסודרים וכאלה תגידי לי... (עשיתי על זה עבודה מעמיקה בתושב"ע...)

כי לפי ההיגיון מבני דודים את פחות מרוחקת מאשר בנים אחרים..  אז יש יותר בעיה מאשר סתם בנים...

יש גם לאחים למי שלא יודעת כתוב בשולחן ערוך.....

שאלתי את הרב שלי..אינ כזהדבר!!!!!!!!!!!

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כא סעיף ז: (ממביא לשון הרמב"ם בפרק כא מהלכות איסורי ביאה הלכה ו')

אני גם לא מבינה למה אסור!

כאילו , וואלה אני באמת לא הולכת הלתחתן איתו!! אז , מהה?!

אבל בבני דודים ודודים אני יודעת בודאות שאסור

לי שצריך לשמור מהם!! לגבי בני דודים אני חושבת שיש הלכה שאומרת שכן...אני אישית לא שומרת...

אנחנו כל פעם הולכים מכות (מלחמות כריות יותר נכון...)

בס"ד

קודם כל- 

"אין אפוטרופוס לעריות". וכן, זה כולל בני דודים..

ובנוסף- את פשוט טמאה כרגע ואסורה במגע עם כל גבר..

(מלבד אבא וסבא. 

לגבי אחים- כתוב בשו"ע שצריך לא לגעת בהם נגיעות חיבה. אבל לא ברור לי שזאת הלכה חד משמעית)

אני לא מדברת רק על נגיעת חיבה, יבוק וכאלה אני משתדלת שלא...

אבל סתם נגיעה...

אנחנו  הרבה שבתות  עם כל הבני דודים.. אז משחקים וכאלה?

קרבה:

"בית נאמן":

'ההתרחקות מן העריות אינה באיסור ביאה בלבד, אלא בכל קריבה גופנית מכל סוג שהוא. קריבה זו נקראת בפי חז"ל "אבזרייהו דעריות" (אביזרים של עריות, דינים הנמשכים מהאיסור ושייכים אליו).'

לאיסור קירבה יש שני מקורות בתורה, אותם מקורות כמו לאיסור ייחוד:

ויקרא יח',ו': "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְקֹוָק:"

ויקרא יח', יט': "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ:"

בספר בית נאמן כתוב שלדעת הרמב"ם האיסור של קרבה הוא מן התורה, הוא מחלק את הפסוק הראשון שהבאנו בצורה כזאת:" איש איש אל כל שאר בשרו תקרבו, לגלות ערווה אני ה' ", הרמב"ם אומר שבפסוק זה יש איסור לקרבה בנפרד ואיסור לגילוי ערווה בנפרד.

אך הרמב"ן חולק עליו ואומר שאיסור קרבה הוא מדרבנן ומחלק את הפסוק כך: "איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה, אני ה' ", הרמב"ן אומר שהאיסור לקרבה מדאורייתא הוא רק במקרה של גילוי ערווה.

אולם בכל זאת הרמב"ן אומר שאם הקרבה בקביעות אז האיסור מדאורייתא.

הטעם לאיסור:   

הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כ"א הלכה ו', מסביר מהו הטעם לאיסור קרבה:

'כל הבא על ערווה מן העריות דרך איברים או שחיבק ונישק דרך תאווה ונהנה בקירוב בשר הרי זה לוקה מן התורה, שנאמר לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ונאמר לא תקרבו לגלות ערווה, כלומר לא תקרבו לדברים המביאין לידי גילוי ערווה.'

הרמב"ם אומר שהטעם לאיסור קרבה הוא כדי שלא יגיע ע"י הקרבה לגילוי ערווה.

השולחן ערוך מביא פסק הלכה לגבי איסור קירבה ועל מי חל האיסור:

שולחן ערוך אבן העזר סימן כא' סעיפים ז'-י':

'המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין ליבו של אדם נוקפו עליהן, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טיפשים, שאין קרובים לערווה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לביתו ומהאם לבנה.'

אסור לאדם להיות בקרוב עם אחת מן העריות גם אם אין לו הנאה מזה, כמו אחות גדולה ודודה, זה דבר מאוד מגונה ואסור לעשותו, ואסור להתקרב לערווה בכלל לא משנה באיזה גיל.

אך לאב מותר להיות בקרוב עם בתו ולאם עם בנה.

אז בעז"ה (יכול להיות) שיום יבוא והוא ישים לי טבעת...!!!!

ואני שונאת אתז'ה מזה??????

אני נגיד  יגעה בו חיים תביא ת'חומוס...!!!

עשו את זה בשבילנו...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...