ואת 'הפרש' (ג"כ שלה)?

אם לא אז אתן לך המלצה אח"כ בעז"ה.

זה רומן היסטורי, לדעתי מהמם..

מדבר על נערה יהודיה שנחטפה על ידי היוונים ונמכרה לעבדות ביוון- ועלילה יפה נרקמת שם..

מדובר בתקופה החשמונאית-הלניסטית..

זה שם הסופרת אורנה בורדמן, יש לה עוד 2 ספרים בסיגנון, אחד מהם מדבר על מגילת אסתר..

בקיצור- מומלץ!

וזה לכל גיל! (לדעתי.. אני בת 20..)

אני אהבתי את "סודות" של דבורה רוזן. זה אולי ספר המתח היחיד שקראתי שהוא איכותי באמת בעיניי.

ויש לי בעיה עם הספרים החרדים אבל אין לי יותר מידי ברירות לא רוצה להכניס הביתה משהו אחר.

אהבתי את "משהו לקחת הביתה" -יהודית פרוינד.   את הספרים של נעמה. את איסתרק [אוף, שיצא כבר השני] אני אוהבת יותר דרמות אנושיות.

אוקיי, אז מה עם שאר הספרים של יהודית פריינד? "להתראות, ילדים" הוא יפהפה.

סיפורים קצרים את גם אוהבת?

אם אהבת את נעמה, תאהבי בטח גם את ספרי חוה רוזנברג ואלישבע שיין גם "שתי סיכות בטחון" זה שלה.

מה עוד? "בית בובות" - מירי זוננפלד. "מחנה הקיץ של אדון הוא" - נטע סיני\עדנה סופר.

"מה שרואים מכאן" - אביגיל שיקוביצקי.

דרמות אנושיות - חפשי ספרים של נעמי צוובנר. היא מעולה.

את חווה רוזנברג לא אהבתי למרות שאומרים היא נעמה...

בית בובות קראתי וגם את מחנה הקיץ [הבית שלי הוא ספריה ...] את שני האחרונים אני אחפש, תודה....[בתקווה שאצליח לשמור אותם עד פסח]

צומת הדרורים,ספר יפהפה! ספר חובה!! ממש ה-ספר החרדי שקראתי מעודי!

ספרי לאה פריד:

אפשר לקרוא לך אמא- דרמה אנושית נוגעת ללב, אוטנתית וכתובה היטב, על שתי משפחות שהתאחדו בעקבות נישואיין שניים של ההורים בעקבות אסונות. הספר מתאר את ההתמודדות של הילדים בעיקר וגם של בני הזוג. מקסים.

סיפור משפחתי-שוב, דרמה אנושית שמתרחשת בכמה זירות משפחתיות, של משפחות שמתמודדות עם סיפוריים משפחתיים לא פשוטים (מחלה של האם, נטישת האב.. בחורה רווקה מבוגרת ) שמתאחדים לכדי עלילה אחת, אנושית ועמוקה ובכלל לא שגרתית (בספרות החרדית, כוונתי)! מומלץ!

אבא חוזר- סיפור על משפחה שהאב בה חוזר בתשובה ובעקבות כך המשפחה מתפרקת. כמה שזכור לי, יפה מאד!

וכמובן ספרי דוד זריצקי שאין כמוהו!! אבל אלו ספרים 'כבדים' יותר וליריים יותר.

שימקה- סיפורו של נער יתום על רקע השואה.

המשורר בין הרים- סיפורו של בן ישיבה בתקופת מלחהע"ה בנדודיו ברוסיה הסובייטית.

האש המתלקחת- סיפורים על רקע ישיבה בתקופה של טרום השואה.

העושר השמור- כנ"ל.

ומן הסתם יש לו עוד שפרחו כרגע מזכרוני.

הספרים שלו יצאו במהדורות רעננות בשנים האחרונות כך שתמצאי אותם בכל חנות ספרים טובה.

סיפור אנושי נוגע ללב, על חני, אישה צעירה שאמא שלה נפטרת בפתאומיות, ומותירה משפט תמוה להעביר הלאה.

חני רוצה למלא את בקשת אימה- אך מתברר לה שהיא לא יודעת הרבה דברים.....

קראתי בהמשכים בהמודיע, וגם כספר. פשוט מקסים!!

יש גם ספרים טובים מאוד של נעמה:22 נדרים, הדמעה הזו מיותרת- דרמות אנושיות- משפחתיות.

אלף סודות וסוד- יותר גולש לכיוון סיפורי המתח.

מומלץ-מומלץ-מומלץ!!!!!!

על התמודדות של ביני"ש שעבר תאונה שבוע לפני ראש השנה- ויושב לחשוב על כל ה5 שנים האחרונות שלו בישיבה, לאן ימשיך בשנה הקרובה- חתונה\ישיבה\טכניון...... כתוב בשפה המדהימה של מיכאל שיינפלד, ספר חזק!!

מומלץ בחום..

והספר הזה ממש מעצבן אותי!!

החיים באמת כ"כ מגעילים?

היא מספרת על זוגות וכותבת כמה קשה להם, וכמה רע, וכל שניה יש משבר...

זה מפחיד קצת....

לא אהבתי בכלל את הספר הזה.

בין הסופרות החביבות עלי יש את רחל שור-כותבת מדהים ועלילות דיי מציאותיות...

את חיים גרינבויים, במיוחד "הצוואה"...

דבורה רוזן...

חיים ולדר...

ומלא שאני לא זוכרת עכשיו...

ומישהו יודע מתי יוצא מהללאל (ספר ההמשך של איסתרק מומלץ בחום!)?

בס"ד

ומומלץ מאוד- הספרים החדשים של אורנה בורדמן: בודדה במערכה (מדהים!!), היינו כחולמים (קצת פחות טוב..) ויש לה חדש דנדש: מלכה בעל כורחה, אבל עוד לא קראתי..

כמו שכבר המליצו: מיכאל שיינפלד- "מים שאין להם סוף" ואני ממליצה גם על "אבדות", אבל לא כל אחד מתחבר לסגנון.. (כנ"ל גם על הרב סבתו)

וזה בלי כל החיה רוזנברג ושות' שאמרת שאת לא כ"כ אוהבת..

את אוהבת גם ספרי היסטוריה/ סיפורים אישיים?

ספר מדהים בעצמתו!

זה ל'אחת מהשומרון'

22 נדרים

שולינקה

במותה ציותה לי את חיי

היום אני נוסעת לקניות ונראה מה נמצא לפסח [בתקווה שאצליח להשאיר את הספר סגור עד פסח]

"לא דקה הדממה"

"הלילה הולך בשדרות"

שניהם נהדרים, את הראשון יותר אהבתי.

בהצלחה לך בקניות!!!

תהני מהם!!

של אורנה בורדמן הם פשוט ספרים מדהימים!

בודדה במערכה, היינו כחולמים ועכשיו ראיתי שיצא מלכה בעל כורחה אבל לא קראתי אותו.

"תיק מקסיקו". הוא יפה אבל הצוואה הרבה יותר מאלף!!

א. טוקר כותבת יפה.. אני אוהבת את הסיגנון כתיבה והעלילות שלה..

את חייבת לקרוא את זה.

הסגנון שלה- - (הוא לא על שידוכים, סמינר- ממש לא.....) הוא לספר כמה סיפורים ביחד ובסוף איכשהו הכל מתקשר, בקיצור זה פשוט ספר מהמם, תחפשי אותו....

אם אני לא טועה היא כתבה את הספר בומרנג, כלים שלובים ועוד...

בהצלחה!!!

#- הבריחה מהודו- ספר מטורף, עם מלא עוצמות- תקראי!!

לא יודעת על איזה גיל את מדברת, הם מתאימים כזה לבי"ס יסודי. (תריסים ירוקים פתוחים, בין ים לים, עוד אחד ששכחתי)

יש לה גם אחד על דרור וינברג שמתאים גם ליותר מזה. (וקראתם דרור)

וגם של הרב בן ציון פירר (סעדיה ויסמן ועוד כמה)

מדהים!!!

ולצעירים יותר (בי"ס יסודי ואולי חטיבה) גם שמואל ארגמן. קריאה נעימה.

היא ביקשה לגיל 30.

ועדיין שמואל ארגמן לא משהו לכל גיל..

ברר...!

הוצאת פלדהיים. בעיקר ביוגרפיות מעניינות מאד, כתובות היטב. וגם כמה ספרות לשמה. הוצאה טובה!

אני ממליצה על:כל הספרים של יעל רועי שכותבת מצחיק,מרתק ומאוד נעים לקריאה..

כתבה את "בית עם גג אדום", "החלום על המגבעת" "אי אפשר" ועוד כמה..

אסתר קווין גם כותבת מאוד ברמה-נעים לקרוא את ספריה, נוגע ללב ומרתק-

כתבה את "אפשר לקטוף כוכבים", "שלט רחוק" ואת "שלא ישאר סימן".. -מדהימים!

רחל פומרנץ כותבת מהמם על חוזרים בתשובה- עלילות יפות וכתובות איכותי ומשעשע-

כתבה את "פרח בר", "פרחי קקטוס" ואת "עת לקרוע ועת לתפור"

הספר "לקטוף את הירח (לא בטוחה שכך השם בדיוק..) של אני לא זוכרת איזה סופרת- מהמם, מצחיק ומרגש..

כל הספרים האלו לא חרדיים בסגנון הכתיבה אלא הרבה יותר קלילים ופחות מכניסים בכפית את המסר חוצמיזה שהם בעלי חוש הומור מה שנדיר בספרות החרדית!

שווה לקרוא גם מי שרגיל לסגנון כתיבה חילוני..

חג שמח וכשר!!

של הרב זאב קרוב- על הסיפור גבורה של בנו- אהרון קרוב.

ועוד כמה- הם פחות סיפוריים אבל ממש אהבתי- של צבי אייל -

                              אוהב ימים

                              כששומעים סיפור זה אחרת

                              ומי שטעם יין הונגרי..

עדיין אין לי ספר לחול המועד....

ספרות במיטבה..

או ספרי דוד זריצקי

והספרים הראשונים של מ. ארבל (בין קורי העכביש וקשר גורדי)

רוב הספרות החרדית החדשה היא פשוט מגעילה ועם תת רמה מבחינת תוכן/מסר/ניסוח(תמיד על שידוכים גזענות וכו' וכו')

ואולי שמואל ארגמן שאמנם הוא לא הכי הכי אבל יש לו תוכן יהודי שהצליח לקרב הרבה יהודים בסיפוריו 

הן כותבות מדהים,שתיהן (וגם נקי לגמרי)

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר