אז ככה. בואי נצא קודם כל מתוך נקודת הנחה שהנצרות והאיסלאם יצאו מתוך היהדות - כלומר, הם נוצרו רק בגלל היהדות. יותר מזה - יסוד הנצרות הוא יהודי, והאיסלאם, גם לעליית מוחמד אחראים יהודיים וזה מפורש בכתבי הרמב"ם. אז מזה ברור שאם אתה טוען שהיהדות היא שטיפת מוח אחת גדולה, בלאו הכי זה כולל את הנצרות והאיסלאם - אך אם אתה טוען שהנצרות והאיסלאם הם שקר ובילבול מוח ושטיפת מוח וכו' - זה עדיין לא מעיד על זה שגם היהדות היא שקר מוחלט... אז את העניין של היהדות יש צורך לבדוק בנפרד מהעניין של הנצרות והאיסלאם, כי היא אם כל הדתות של אמונה באל אחד, ועל זה אפילו הם לאחולקים.
ובמובן פרקטי יותר אענה את התשובות השגרתיות, ואז מימד עומק יותר מהרגיל. דבר ראשון, גם הנצרות והאיסלאם מאמינים בכך שאלוקים בחר בעם ישראל כעם סגולה ומאמינים באל אחד (אצל הנוצרים הוא מתפרש כשלושה חלקים, אך עדיין אל אחד) - אז קודם כל בואי נפיל את התפיסה שלהם ונתקדם הלאה - ההבדל הגדול בין הנצרות והאיסלאם ליהדות הוא - כמו שכבר הזכירו לפני - שאת הניסים של היהדות כל העם ראו, ויותר מכך - גם הגויים ראו - כך במעמד הר סיני, ציפור לא צייה וכו', ועם שמנה לפחות 3 מליון נפש ראה זאת וזה עבר מדור לדור - מסורת זה דבר חזק ביותר - וכך גם לגבי קריעת ים סוף, עשרת המכות, נפילת חומות יריחו, אש מהשמיים בזמן המקדש, בזמן אליהו והדוגמאות רבות לאינספור - כל הניסים הנ"ל ללא יוצא מן הכלל, התרחשו בפני ציבור גדול. זאת לעומת הנצרות והאיסלאם, שבהם מלבד האדם או האל, אף אחד לא ראה את הניסים. 12 השליחים לא באמת ראו את ישו הולך על המים, והם יודעים את זה, אך זה לא מפריע להם להפיץ את תורתו ולהפיץ את השקרים לגבי זה - כך גם לגבי לידתו - הרי אף אחד לא באמת ראה (וסליחה על הסוטות שהולכת להיות פה עכשיו) את רוח הקודש (לא עלינו) באה על מרים הבתולה. עניין התעברותה של מרים כשאבי הילד לא בנמצא אומנם אומר דרשני, אבל אין זה משום הוכחה שהייתה פה התערבות אלוקית (ודי לחכימא...) - לפרטים נוספים פנו להסטוריית הנצרות.
כך גם לגבי מוחמד - תזכירו לי איזה מאמין שלו באמת ראה אותו עף עם הסוסה שלו לשמיים (תוך כמובן שהוא ממריא מהר הבית - המצאה של המאות שנים האחרונות בלבד!)? איזה מהמאמינים שלו באמת ראה נס שעשה פעם?
אז זה דבר ראשון - הנצרות והאיסלאם הם כבר מגוחכים בכך שמתיימרים להציג את האפשרות שה' עזב את עם ישראל לטובתם, אך לא באמת מביאים הוכחות מעשיות לכך. ולא חסר הוכחות מעשיות שה' יכול לספק - שוב, מהמבול, דרך סדום, ועד מכות מצריים, נפילת חומת יריחו, החייאת מתים וכו' וכו'...
אבל זה במישור הרדוד יותר, כי את האמת - לא משנה כמה הוכחות אני אביא לך, אם את לא רוצה להאמין את לא תאמיני ותמצאי תמיד מה לומר. ולכן היסוד האמיתי הוא שאולי באמת אין הוכחה, אבל לכן קוראים לזה "אמונה". בואי נשחק איתך משחק נחמד: בהנחה שלא היית שם - יש יבשת כזאת שקוראים לה אוסטרליה? כן, בטח שיש, ככה את בטח עונה לי עכשיו, אני יודעת שיש. הופה, איך א יודעת? הרי אף פעם לא היית שם - איך את יודעת שיש באמת יבשת כזאת? זהו, שאת לא יודעת, את מאמינה. כנ"ל אם אני אשאל אותך לגבי כדור הארץ - כדור הארץ עגול או שטוח? ברור שתעני לי שהוא עגול (אגב, שתי התשובות לא נכונות, כדור הארץ בצורה עגולה אך פחוס במקצת בקטבים...) - אבל את לא באמת יודעת את זה. אף פעם לא ראית בעיניים שהוא עגול - את מאמינה שהוא עגול, כי זה מה שאמרו לך. יופי, אז ככה ביררנו את ההבדל בין האמונה לבין הידיעה. ולעשה - אם אתה יודע משהו, אז אתה לא מאמין בו, כי כדי להאמין אתה צריך לא לדעת - עצם הידיעה מבטלת את האפשרות להאמין, כי כבר אין פה עניין של אמונה, הרי אתה יודע במפורש שזה ככה. אני לא מאמין שי הכותל המערבי, אני יודע... אני לא מאמין שהמורה שלי ג'ינג'י, אני יודע את זה... כלומר, עצם הידיעה מבטלת את האפשרות להאמין. אם ככה, אז זה בדיוק העניין - אנחנו מאמינים בהקדוש ברוך הוא, אנחנו מאמינים שאנחנו עם סגולה, אנחנו מאמינים בתורה וכו' וכו' - אם היינו יודעים במפורש שיש אלוקים, כבר לא היה שייך פה דרגת אמונה, כי זה כבר ידיעיה - ולהשוואה - המלאכים לא מאמינים שיש אלוקים, כי הם יודעים שיש, ולכן הם לא בני אדם...
אז בעצם, מכל מה שכתבתי עולה מסקנה אחת - באמת אין דרך לךדעת שיש אלוקים, ואין דרך לדעת שאנחנו צודקים - בדיוק בשביל זה "אי מאמין באמונה שלמה..." - להאמין זה לא לדעת ובכל זאת להיות בטוח שאתה צודק, להיות בטוח שהאמת איתך, למרות שאין לך הוכחות. למרות כל ההרצאות בעולם, אף בן אנוש לא יכול להביא לי לעולם הוכחה שיש אלוקים, אף בן אנוש לא יכול להגיע למדרגה של ידיעת אלוקים - אלא האמונה היא מה שמחזיקה אותנו...
אז את בוחרת האם להאמין לנצרות, לאיסלאם, או - כמו שאני מקווה - ליהדות.
בהצלחה...