הרב של האולפנא שלי טוען שצריך להתנדב שנה אחת,ללמוד, ואז כשאתה עובד בצורה מקצועית זו התרומה הכי טובה לעמ"י

אבל באמת שזה כל אחת וההרגשה שלה..

אני חושבת שכמו שכל חייל נותן שנתיים כך גם אני צריכה..

מה גם שזה ממש גורם להתבגרות.

מתוך נסיון אישי.

אם זה מעניין אותך למה..אנמק מאוחר יותר.

עשיתי שנה אחת ונראלי שמיציתי. היה כיף היה חשוב היה תורם אבל אינ

רציתי לשמוע דעות.. מותר?!

את אומרת שעשית שנה אחת ומיצית -- ז"א עשית את המקסימום שיכולת .

תנסי לחשוב בהגיון-- עדיף לעשות עוד שנה כשאת  באה בהרגשה שעשית כבר את המקסימום? האם הרגשת התרומה שלך תיהיה אותו דבר? את לא תרגישי שזה בזבוז שנה?

זה לא שלא עשית שרות. את עשית ותרמת ב"ה. עכשיו הגיע הזמן להתקדם קצת הלאה בחיים. אם באמת חשוב לך הקטע של חסד ותרומה לעמ"י --תאמיני לי שאת תמצאי את זה גם אח"כ. זה לא רק במסגרת של שרות לאומי.

תתקדמי הלאה. גם השקעה שלך בעצמך -- בסופו של דבר זה תרומה לעמ"י . הרי נגיד שתלכי ללמוד . זה בשביל פרנסה , נכון?! ובשביל מה הפרנסה ? כדי שתוכלי בעז"ה לגדל את הילדים שלך. וגידול ילדים זה בהחלט תרומה חשובה לעמ"י.

מקווה שלא חפרתי ... בהצלחה רבה בכל החלטה שתקבלי !

אבל אני לא דוגמה. השנה , כמה שהשירות שלי משמעותי וחשוב - אני לא מרגישה שאני מספיק ממצה את עצמי בו.

ולכן, עוד שנה. במקום אחר.

שלא תחשבו - השירות שלי הוא מדהים! יש לי אור בעיניים. אבל אני חושבת שאני יכולה יותר. ולכן...

 אני בעד שנתיים..

אני עושה השנה שירות משמעותי, אינטנסיבי, וממש מספק ותרמת מעצמי המון..

אבל אני רוצה לעשות גם משהו שונה שנה הבאה שאני יודעת שאני אוכל גם לתרום בו המון(בעז"ה)..

מצד שני יש לי חברות שעושות השנה-שנת שירות מספקת ומאוד אינטנסיבית ושנה הבאה הן רוצות שנת מנוחה-רגועה, אז הן רוצות לעשות משהו קל בבית-ואני חושבת שחבל,כי הן מבזבזות שנה-והן לא יתרמו מעצמן כמו שהן יכלו לתרום אם הן היו באות בגישה שונה.. אז לבנות כאלה עדיף,לפי דעתי, לעשות שנה אחת שירות..