ממש אהבתי ת'סיפור!

סיפור על אם ובנה....

גם היא תרמה לו משהו, אם אני לא טועה גם עיניים...

ואז, כשגדל הוא זלזל בה...והתבייש בה...

מישהו מכיר את זה ויכול להעלות לכאן??

יומטוב

אני לא כ"כ זוכרת, אבל אני אנסה לגרד ת'זיכרון

זה על ילד שהתבייש מאמא שלו, כי היתה לה עין מוזרה או משו כזה. הוא פחד שכל החברים שלו יצחקו עליו, לכן ביקש מאימא שלו שלא תבוא למסיבות וכאלה..... כשהוא גדל והתחתן, הקשר בינהם התרופף, כי הוא לא בא לבקר את אמא שלו, כי לטענתו היא עלולה להפחיד  את הקטנים שלו עם העין שלה..... אפילו פעם אחת היא באה לבקר והוא כעס עליה שלא אמרה כלום, ושהוא לא רוצה שהיא תבוא וכו' וכו'....

הם ניתקו קשר. אחרי כמה זמן, הוא התחיל להצטער על המעשה שהוא עשה. הוא התחרט כ"כ, ורצה לבקש סליחה מאימא שלו, ולחדש את הקשרים. הוא הגיע לבית שלה, דפק ודפק ודפק, ואפחד לא ענה. הוא הלך לשכנה, והיא אמרה לו שהיא מתה......

אבל...............!!

היא השאירה אצלה מכתב בשבילו. במכתב היה כתוב, שהיא מאוד אוהבת אותו, ושהיא זוכרת את הימים שהוא התבייש בה, אבל היא מבינה אותו. אבל היא רוצה לספר לו משו......

כשהוא נולד, גילו שיש לו בעיה בעין, (ניראלי בעיה עם הקרנית או משו) ולא מצאו איך לעזור לו, אלא אם כן מישו יתרום את הקרנית (נראלי שזה היה הקרנית!!!! סיפרו לי את הסיפור הזה כשהייתי בכיתה ג'...)..... בסוף........ תנחשו מי תרם???

................................................................................................................................................

האמא.

בגלל זה הוא התבייש בה כ"כ. בגלל שהיא מנעה ממנו להראות כמו שהיא נראתה מאז שהוא קטן. עם הבעיה בעין.

................................................................................................................................................

מקווה שזה מה שרציתם, כי אם לא-בזבזתי 5 דקות מזמני

שמעתי את זה פעם....

אבל הסיפור הזה נגמר עצוב מדי כאילו מה אין לה כבוד להבטחות שלה ומה היא לא באמת אהבה אותו? זה היה רק בגלל שהוא עזר לה?

זה נכתב כדי שתסיקו משהו. אני מקווה שהסקתם ולא תתחילו דיון על איך סיפורים צריכים להיגמר.

לספר לי  ...............??

סיפורים מרגשים,עצובים,שמחים,מצחיקים..לוידעת מה אבל תעלו זה מה זה יפה...

בואו נפתח שרשור סיפורים כמו שיש שירים גם סיפורים יש לה יחסית הרבה ומזה מהממים!!!

מה דעתכם?

ממ. זיעזע אותי קצת, עם מסר מאוד חזק וחד. 

מסכימה עם זה ממש..

‏לדבר, כן כן, פשוט להגיד לשני מה עשית בשבילו. האמא/החבר הוא די... טיפש.

כל הסיפורים האלו (וכנ"ל האבא שנתן לבן תנ"ך עם מפתח לאוטו מוחבא בפנים, ועוד סיפורים בסגנון),

מראים מה קורה כשאנשים מתנהגים באופן שלא סביר שיקרה במציאות. אין מישהו שלא יספר מה שהוא הקריב, וכתוצאה מזה יפסיד קשר/ חברות שכ"כ חשובה לו. לכן אין מסר לסיפור פה, חוץ מ"אל תהיה שתקן כל- כך". בקשר לכיבוד הורים, חברות וכו'- לא מכאן הייתי לומד את זה...

וגרוס -

אני לא חושבת ככה.החבר/האמא לא רצו קשר שתלוי על הכרת הטוב.הם רצו קשר שבו אוהבים אותם מצד עצמם,ולא בגלל מה שהקריבו למען השני.אולי זה היה אפילו נורא יותר אם הם היו מגלים מה עשו ומרגישים כל החיים שאוהבים אותם כהכרת הטוב..

והסיפור אם האבא (אם אליו אתה מתכוון) הוא בכלל משו שונה - האבא פשוט רצה שהבן יפתח את התנ"ך! (אני מכירה את זה עם תפילין וכסף בנרתיק התפילין להמשך הטיול..)

למען האמת משום מה מההתחלה,כשהיה כתוב שהנערה "שנאה את עצמה בגלל עיוורונה" זה צרם לי קצת,נראה לי אופי לא משו..

זה פשוט עצוב.

נורא עצוב שפועלים ככה...

ב"ה

קשה לי עם זה שמבחינה מדעית זה לא נכון- אי אפשר לתרום "עין" עד כמה שידוע לי. טוב זה חוסך את השאלה האם הסיפור אמיתי.  גם קשה לי עם האהבה המותנית הזו. להתחתן זה פשוט לא תלוי בזה.

בעזרת השם שנזכה לחיות אמת.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....