חשבתם פעם על המילים שאנו שרים כל שבת?.
בקבלת שבת, בבית השני אנו שרים "סוף מעשה במחשבה תחילה" האם מישהו- בשיא הכעס, הלחץ, הכאב,הסבל וכל דבר אחר- עצר פעם וחשב על מה שהוא הולך לעשות? באמת קחו שנייה ותחשבו על עצמכם פעם עשיתם דבר כזה?.
אני בטוחה שיש כאלה שעונים כן אבל גם אלה: כמה פעמים הם עשו דברים בלי להקדיש מחשבה למה זה יגרום, וזה חזר אליהם כמו בומרנג? גם עכשיו אני בטוחה שיהיו כאלה שיענו: פעמים רבות מספור. כי זה אנחנו. לפעמים אנחנו פשוט לא משתמשים במתנה היקרה שנקראת מחשבה אנחנו פשוט שוכחים שהיא קיימת, אבל אני אומרת לכם היא קיימת וזה עצוב שאנחנו כמעט לא מקדישים את המתנה הנפלאה הזאת לדברים שאנחנו עושים.
אז באמת בואו נתחיל לחשוב לפני שאנחנו עושים, אומרים או אפילו חושבים משהו, בואו נחשוב קצת לפני המעשה כדי שלא נגרום אחרי זה סבל,כאב,צער ועוד כי שום דבר לא שווה את הכאב והצער שיכולים להיגרם ממעשינו ותאמינו לי מניסיון אישי הרבה מאוד כאב, צער ומרחק נוצרים ממעשים פזיזים.
אז באמת אני מברכת אתכם שתזכו ואזכה אני לחשוב לפני כל מהלך שאנחנו עושים ושנפסיק לגרום לדברים שנוצרים מחוסר זהירות ומחשבה.
כל הכבוד למי שהגיע עד פה!
מצטערת על החפירה! 