הוא נכתב ממש אחרי הפיגוע. ואני מחליטה להפיץ עכשיו..לא צריך תגובות בונות וכאלה..זה לא בקטע של להיות משוררת..ישלו זעקה חברתית..מקווה שהיא תישמע. הוא נכתב על הבסיס של שיר אחר. יש אותו ביוטיוב, למי שלא מכיר. אבל לקחתי את השיר..ושיניתי את הרעיון. בבקשה: (זה ארוך..אבל זה בנוי בדיוק על התבנית של השיר המקורי- הנה הוא: )

אני יהודי!

כששואל את עצמי- למה אני?

זה לא פוליטי

ולא מדיני

גם לא ישראלי

זה גם בגלות.

אולי זה מוצדק,

ואולי מפוברק

אבל נשמע הגיוני

כי אני יהודי

וזו אשמתי

לא חי יותר, דמי הפקר

במדינה שלי

כולה יהודי.

לפעמים חייל, ולפעמים אזרח

מבוגר עם עבר

או סתם ילדון פרחח

לפעמים ימני

ולפעמים שמאלן

אבל זה לא משנה

למחבל שיחתוך

את הגרון שלי

כי אני יהודי...

מדי פעם מתעורר

מהסיוט התמהוני

חושב מה נכון

וכמה אני עיוור

אבל שב ומאשים רק את עצמי

כי אני יהודי...

שום פיגוע לא  יגרום לי

להיות מציאותי

הנשמה שלי קיימת באחריותי

לפחד מהעולם- זהו כשרוני

נולדתי תמים, נהייתי תמהוני.

פשוט חוצפן, מרגיש יתרון

חושב שאני חכם

ויש לי פיתרון

למרות שבדבריי יש

הרבה הגיון

הרבה יותר פשוט

לטבוע בעולם של דמיון

אני מאוד פוחד

מכל העולם

אוהב את עצמי

ומתחנף לכולם

היילתי באירופה וביפן

אבל לא בארצי,

כי כולם יודעים

שפה מסוכן

כי אני יהודי...

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!