הוא נכתב ממש אחרי הפיגוע. ואני מחליטה להפיץ עכשיו..לא צריך תגובות בונות וכאלה..זה לא בקטע של להיות משוררת..ישלו זעקה חברתית..מקווה שהיא תישמע. הוא נכתב על הבסיס של שיר אחר. יש אותו ביוטיוב, למי שלא מכיר. אבל לקחתי את השיר..ושיניתי את הרעיון. בבקשה: (זה ארוך..אבל זה בנוי בדיוק על התבנית של השיר המקורי- הנה הוא: )
אני יהודי!
כששואל את עצמי- למה אני?
זה לא פוליטי
ולא מדיני
גם לא ישראלי
זה גם בגלות.
אולי זה מוצדק,
ואולי מפוברק
אבל נשמע הגיוני
כי אני יהודי
וזו אשמתי
לא חי יותר, דמי הפקר
במדינה שלי
כולה יהודי.
לפעמים חייל, ולפעמים אזרח
מבוגר עם עבר
או סתם ילדון פרחח
לפעמים ימני
ולפעמים שמאלן
אבל זה לא משנה
למחבל שיחתוך
את הגרון שלי
כי אני יהודי...
מדי פעם מתעורר
מהסיוט התמהוני
חושב מה נכון
וכמה אני עיוור
אבל שב ומאשים רק את עצמי
כי אני יהודי...
שום פיגוע לא יגרום לי
להיות מציאותי
הנשמה שלי קיימת באחריותי
לפחד מהעולם- זהו כשרוני
נולדתי תמים, נהייתי תמהוני.
פשוט חוצפן, מרגיש יתרון
חושב שאני חכם
ויש לי פיתרון
למרות שבדבריי יש
הרבה הגיון
הרבה יותר פשוט
לטבוע בעולם של דמיון
אני מאוד פוחד
מכל העולם
אוהב את עצמי
ומתחנף לכולם
היילתי באירופה וביפן
אבל לא בארצי,
כי כולם יודעים
שפה מסוכן
כי אני יהודי...