יש הרבה פעמים מחלוקות בין פרשנים לתנ"ך או בין חכמים, כל אחד אומר משהו אחר, דברים שסותרים אחד את השני.
כששאלתי איך זה הגיוני שכל אחד טוען משהו אחר ענו לי שזה היופי של התורה!
אבל זה לא מסתדר לי! זה לא אפשרי שכולם צודקים, משהו אחד חייב להיות הנכון, מה שבאמת קרה והתרחש.
אותו דבר גם לגבי הלכות, אחד טוען שצריך ככה ואחר אחרת, אבל משהו אחד חייב להיות הדבר הנכון! אם כל אחד מבין את ההלכות בתורה בדרך אחרת אז אחד צודק והשאר טועים...
לדוגמא:
בספר בראשית כתוב שעיניי יצחק כהות, "ותכהין עיניו".
יש מספר דעות לסיבה שעיניי יצחק כהו:
# רשב"ם- בעקבות הזקנה.
# ספורנו- בגלל שלא הוכיח את עישיו.
# רש"י- העשן של נשות עשיו נכנסו לעיניו.
# עוד דעה של רש"י- הדמעות של המלאכים בעקידת יצחק נכנסו לעיניו.
אבל זה לא מסתדר! משהו אחד יחיד באמת קרה! משהו אחד נכון וכל השאר אמורים להיות טועים.
יכולה להיות סיבה אחת לעיוורון של יצחק!
אם למישהו יש תשובה חכמה ונכונה אני אשמח לשמוע, תודה רבה!
נ.ב. דווקא הדוגמא הזאת לא כ"כ מוצלחת כי זה דווקא כן הגיוני במחשבה שנייה שיש כמה סיבות ולא רק אחת, אבל אני מקווה שהבנתם למה אני מתכוונת...=]









