בס"ד

ולא, לא מדברת על אנשים ספציפים אלא על אנושות בכללי...

(וגם לא כתבתי את זה דווקא מהסיבה המסויימת שהעלת, סתם אין לי כוח לפרט עכשיו)

שמעודדים אותנו למות על קידוש ה' ולא לחיות על קידוש ה'.

מראים לנו דמות של נפטר מושלם שמעולם לא טעה, במקום להראות את החיים המורכבים שלו. את ההתמודדויות, הקשיים, וההתגברות.

ואז, באופן טבעי, אנחנו רוצים למות.

כדי להיות צדיקים-קדושים-מושלמים, וכי חיים של נפילות וטעויות כמו שלנו, הם חיים כביכול קטנים.

אין פלא שהציניות מגיעה, כי הרבה פעמים בשיחות האלה, אנחנו שומעים על אנשים שהם לא אנושיים ולא מציאותיים.

האידיאל בעולם הזה הוא להתגבר על היצר הרע.

ואין אדם שאין לו יצר הרע.

וחיים אמיתיים ומושלמים, לא יכולים להיות חיים בלי נפילות.

ויש לי כמה דברים להגיד לך...

1)תגידי ת'אמת, לך יהיה אומץ להגדי על משהו שנפטר שהוא עשה דברים לא טובים?  נכון שלא? כי אנחנו לא רוצים לקטרג עליו בדין...זו סיבה אחת ללמה  אומרים רק דברים טובים, סיבה שניה היא שבאמת יש הרבה דברים טובים שעשה המנוח שמשפחתו מגלה רק בשבעה, כי אז המנחמים מספרים... (זה נובע מהסיבה הראשונה אבל לא משנה...)

2) מה את חושבת? שברגע שאנשנים נפטרים הם נהיים טובים? אני זוכרת שאחרי שיוני נתנאל נהרג אבא שלו בא לאולפנה שלי והעביר לנו שיחה ובמהלכה ראינו סרט על יוני, ובסרט הראו כמה הוא היה בן-אדם טוה ומדהים, ואני לא אשכח את מה שהרב נתנאל אמר-שלא תחשבו שיוני היה כל הזמן צדיק או שהוא היה צדיק בהכל, כשהוא היה נער הוא עשה הרבה מעשי שובבות שההורים שלו היומעדיפים שלא יעשה, אבל היו לו גם הרבה צדדים נאצלים ומדהימים באישיוית! ועליהם אנחנו מסתכלים עכשיו,...זאת היתה השיחה הראשונה ע נפטרים שלא יצאתי ממנה בבעסה שאני בחיים לא אגיע למדרגה, זאת היתה השיחה הראשונה שחיזקה אותי

3)מאז אני החלטתי שאני שמה לב לדברים הטובים שבאנשים שחיים סביבי, וזה ממש משנה את תפיסת העולם! מומלץ בחום...

מקווה שעזרתי..אם לא הבנת- מוזמנת לשאול ואני אענה בשמחה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...