הי"ער הוציא ספר כתובות כבר?

חחחחחחח

שבת שלום ומבורך

בס"ד

משמ ממש חמוווד!

כתוב בצורה פשוט מצחיקה.

תודה לך

בס"ד.

מעלה חיוך...
(ברצינות- זה פשוט תענוג לקרוא אתכם, צדיקים...)

כיף לקרוא אתכם

ועל כגון דא נאמר:

"הקם להשכימך- השכם להורגו "

בס"ד לק"י

לכבוד הרב הסטלן האלוקי, עוקר מיטות וטוחנן זו בזו הגרו"ע באדם זוקלל"ה (יש לעשות רווח בין זו ל-קללה...).

ראו ראיתי תשובתך מיום האחרון לשנת הלימודים, הוא גם הראשון בקהילתכם הקדושה.

והנה גדלה פליאתי עד למאוד למראהה, שכן כיצד תוכל לפסוק כך ולאמר כן כדבריך הנוראים, ולא ראיתי תשובה נוראית כזו מימי, ואפי' אצל ידידי ומרעי משכבר הימים האריאלניקהנאמן שליט"א!! והשגותי על דבריך הן כדלהלן:

ראשית, כתבת על קישקוש השביעית, וקשה לי מאוד שכן כבר מצינו בתורה פעמים רבות שנכתב על "קדושת השביעית", וכן "ובשביעית נגילה" (ואין כוונת הדברים כפי שמבינים הריקנים הפוחזים שכל מה שעושים בשנה השביעית זה רק לשמוח ולרקוד, אלא אדרבה בשביעית, הווי אומר בשביעיסטים, אנו, כלומר שאר בני-אדם, נגילה...). והנה גיליתי שאכן הועפת על כנפי-נשרים מישיבת האור הגנוז אל ישיבת העור השזוף בשנה השביעית, ונדמה בעיני ששם מקורה של הטעראאמה שפקדה אותך שהובילה אותך לקשקש את דבריך (התקשר ל"דבר כפי יכולתך-התא קולי מאזין", ארגון לפסיכולוגים קלינים מומחים, 02-1652440 [גימטריא-אוהב דם, ללא קידומת]).

שנית, ניכר לעין כי טעות טעית בהבנת המשנה בריש מסכת פאה. דברי המשנה ש"אלו דברים שאין להם שיעור הפאה... ותלמוד תורה", ודאי כי אין הכוונה ש"אין שיעור", כי זה לא מתקיים, כהבנתך הנלוזה והנמוכה, אלא אדרבה לפאה אין שיעור כי צריך להאריכה עד אין קץ, וכבר מובא במדרש שיוסף סילסל בשערותיו. ומדוע לת"ת אין שיעור? זה ודאי, כי צריך ללמוד לבד, ולא שצריך לישון בזמן השיעור (ובאמת מצינו שהחזון-איש ישב כל היום ולמד לבד, ומתוך כך היה למה שהיה [ועיינו בספר אוהלי תורה לפרופ' מרדכי ברויאר זצ"ל שיצא לפני מעט זמן בסביבות עמ' 400-500 שמביא עוד מספר דוג' של ענקי תורה בדורות האחרונים שלא למדו בישיבות כלל כמו החזו"א, כדי למצוא את העמ' המדויק הסתכלו באינדקס בערך "חזון-איש"])...

ומה שאמר כבוד טפשותו על הכיפה, כבר מצינו אצל חכמינו בדורות הקודמים וכן בדורנו (פנינה הלכה [=פניני הלכה] ובעל ה"איך ודעת" [שו"ת יחוה דעת של הגר"ע יוסף שליט"א]) שצריכה הכיפה לכסות רוב הראש, וכן שתראה מכל הצדדים, לפחות בק"ש, שמ"ע וברהמ"ז. ואין זה כדברי מר הנמהר.

ובעניין מה שאמרת על השכמת ביה"מ, יש לי שתי הבנות שהן סותרות דבריך. ראשונה- כאשר משכים בשחרית יכול גם לישון בצהריים ולקום לערבית (כפי שמצינו בהפסקת הצהריים של הישיבות הגבוהות). שנייה- להשכים מלשון שכם (העיר שכם, בשומרון), והכוונה לבוא להתפלל על קברו של יוסף הצדיק שחרית וערבית בעיר שכם, ועל זה- "אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא"...

ואל יפלא באוזניך על התבטאיותי החמורות כנגדך, שכן כבר כתב החזון-איש (אגרות חזו"א, חלק ג', אגרת ס"א) ש:"אין באוהבי תורה ומצוה אהבה לאמצעיות ושנאה לקיצוניות.." ע"ש. (אגב, אין הדברים מוצאים מהקשרם כלל, הציטוט אמיתי, אתם מוזמנים להסתכל).

החותם לכבוד התורה ומקנאיה,

הגרו"ן כואב, ראש דקהילת "והבדילנו מן הליטוֹאים ונתן לנו תורת אמת".

בס"ד

אל כבוהחדאטחילנמ"ת ק" עמיש"ב שלי"ט

מה לידידי בביתי? אם הייתי יודע כדבר הזה, אשר כבוד קדחנותו מפנה זמן מסדר יומו העמוס (כתיבת דרשות קדחנות ושינה) למען אשר יוכל לקרוא מעט דמעט מהגיגי סטלנותי, אז ירווח לי (עיינו לעיל, ריש פיסקא, מה למילים אלה כאן).

אחרי דרישת קרבתך, בכל ליבי קראתיך, אהה, אהה, וכו' וכו' וכבר האריכו למעניתם, יש לי לחלוק עליך במספר מצוצמצם מאוד של הגהות ותיקונים.

לילה טוב.

נ.ב. הוספתי עוד קטע חביב לקדיחה.

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.