שלחתי לכן מכתב באימייל לפסח.. מכיוון שאני בבית ואין לי כאן את המיילים של כולן, אשמח אם מי שהגיע אליה לאימייל המכתב שלי תפיץ אותו בהקדם לשאר הכיתה..
מי שלא קיבלה יכולה לבקש מרות,/מבשרת/תפארת, לשלוח לה..(פשוט אני זוכרת ששלחתי להן..)
פסח כשר ושמח!!! אוהבת ומתגעגעת!!!
לא מספיק פעילות פה. ואז בנים כמוני נכנסים. חוצפה שכזו.
אי אפשר להפסיק.
(אוף,ככ הרבה טעויות עשיתי,ולא ידעתי. למה לא אמרו לי שאסור לומר ככה? ומה אני אמורה לעשות עכשיו? איך מתמודדים עם הידיעה הזאת שאולי בכל רגע יכול לקרות לה משו? ואסור לספר לאף אחד. אסור. אסור. אסור. אמרו לי שחייב לספר, אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה. זה יהיה ככ דוחה ומגעיל. אבל אם יקרה משו? זה יהיה על המצפון שלי. רק שלי. כי לא היה לי אומץ לעשות עם זה משו. די די אני לא יודעת. אני קטנה מידיי, החיים האלה גדולים מידיי, אין עם מי לדבר. אין למי לספר. אין איפה לפרוק.)
