היה לי ברוך ד' ליל סדר מעולה! ממש! תמיד אני נכנסת בראש הזה, של לקבל, של לקחת ולהוריד לחיים שלנו כמה שיותר, שלא רק להשאר בסיפור, אלא גם לראות מה מעבר, איך זה קשור אליי.. נראלי זאת אחת הסיבות שאנחנו צריכים לספר ביציאת מצרים..

אבל בכל זאת בסוף היה לי קצת עצוב... הגיעו לסוף, ושרים: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" ואני חושבת לעצמי, עוד שנה, עוד ליל הסדר, ועדיין אנחנו כאן, כן, בירושלים, כן, והרבה ממנה בנויה, אבל אין בית מקדש, אין קורבן פסח, אין קורבן חגיגה, אין חג הפסח (עפ"י התורה חג פסח הוא בי"ד בזמן שמקריבים קרבן פסח), אין את הלווים שמנגנים תוך כדי הקרבת קרבן פסח, אין כהנים שמטפלים בקורבנות, אין חבורות שמתכנסות יחד לעשות את הסדר, אין הלל ששרים על הגגות בסיום הסדר..

וזה עשה לי עצוב, ברור שצריך להסתכל גם על מה שיש, כי יש ברוך ד' כמעט חצי מהיהודים בארץ, ויש בסביבות החצי מיליון יהודים בירושלים, ועשרות עשרות שכונות יהודיות בירושלים (אני אפילו לא מכירה את כולן..) אבל עדיין.. אני רוצה יותר מזה!! רוב היהודים עדיין בגלות..

באמת רציתי לשבת על שולחן בליל הסדר עם כבש של קורבן פסח באמצע, באמת רציתי כבר בית מקדש! וכאב לי, כי הרגשתי שעוד שנה עברה, ואנחנו עדיין כאן, עדיין בדרך לגאולה, וגם לא ממש בחירות פנימית..

הרגשתי שה"שנה הבאה לירושלים הבנויה" היה כמו ששרים "אם אשכחך ירושלים.." מתחת לחופה, לזכור, לרצות..  לדעת שמה שיש לנו זה לא האידיאל, שאנחנו כוספים למשהו הרבה הרבה יותר גדול.. משהו שהוא בכלל לא להשוואה למציאות שקיימת היום! אין מה להשוות בכלל בין פסח אז, בזמן בית המקדש לבין פסח היום...

קיצור, שנזכה לזכות ולרצות באמת בית מקדש וגאולה שלמה! (ותודה לך ד'!! באמת!! על מה שיש לנו בנתיים!)

ו"לשנה הבאה בירושלים הבנויה!!" באמת!! (לפני שנה הבאה עדייף..)

מועדים לשמחה.. והמשך חג מעולה..

בציפיה לישועת הכלל והפרט!

צופיה..

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!