שיר:  שיר של עלמא ["בנקיק נסתר בצוקים איילה שותה מים.."]

זמר: אין ממש ספציפי, אני באמת אוהבת הרבה אבל זמרים טובים: עידן רייכל ,אודי דוידי, דני רובס,בועז מעודה,אביחי פז גרינוולד,אברהם פריד ובטוח יש עוד הרבה שאני אוהבת ופשוט לא זוכרת..

וד"א- רואים שאת אוהבת את מירי מסיקה לפי החתימה והשם של הניק שלך

זה שה' נתן לו קול יפה אז אני צריך לאהוב אותו?

חבל מאוד שאנשים היום לא יודעים לעשות את ההפרדה בין קול יפה לאהבה/הערצה של זמר.

שירים? אממממ תאמת יש יותךר מאחד.. לא משו ספציפי...

לא אוהב, מעריך.

זה שה' נתן למישהו קול יפה לא הופך אותו לזמר טוב. אנשים כמו אלה שהוזכרו לעיל, לא סתם קיבלו קול יפה, הם עשו איתו משהו, והשקיעו המון כדי שיוזכרו פה.

תן להם קרדיט.

אני מעריך אדם לפי הקול. אני מעריך לפי המידות והמעשים שלו בלי קשר אם המקצוע שלו זה זמר או קצב או מורה.

סורי שאני נשמע כזה קטנוני. פשוט אני לא מבין מה יש להעריץ/לאהוב/להעריך זמר בגלל היותו זמר.

(אגב, מי שרוצה להבין למה אני מתכוון שיקרא את מה שמישו כתב שבוע שעבר בעולם קטן על ג'סטין ביבר.)

יש זמרים עם קול (וגם ריקוד לפעמים) מדהים אבל המעשים והמידות שלהם רקובים לכל הדעות. אז אני יעשה הפרדה בין הקול היפה שה' נתן לו לבנאדם עצמו למעשים ולא יתבלבל ביניהם..

כ: יש אהבה מיוחדת לשירים שלו.

אפשר לאהוב שיר אחד של איזה זמר(אז זה לאהוב שיר) אבל גם לאהוב את רוב השירים שלו- ככה שאתה אוהב אותו..

זאת לפחות ההגדרה שלי..

יא'

לאהוב את השירים?

הכוונה לתוכן? למוזיקה? לקול? או לסיגנון? (ביניהם יש הבדלים של שמים וארץ)

אני מציע לנסח את זה ככה: "אוהב את הסיגנון/קול/מוזיקה/תוכן שבו הוא שר" (הקף את התשובה המתאימה)

***סוף חפירה***

(אא"כ מישו מתכוון להמשיך אתי בחפירות)

אני חושבת שכאן כבר כל אדם מחליט בעצמו, "אהבה" לשיר מורכבת מכל מה שכתבת..

אם הוא אוהב את המוזיקה אבל לא את הקול של הזמר הוא כבר מחליט בעצמו אם הוא אוהב את השיר או לא, האם הקול של הזמן כלכך מפיע לו כדי לא לתת לעצמו לאהוב את השיר.

אבל אין עניין להכנס לקטנות כאלה..

התכוונתי זמר שמתחברים למוזיקה, למילים ולשירים ואוהבים באופן כללי לשמוע אותו...

מישהו הולך תמיד איתי- מעודד מאוד!

ובאמת לסיכום העניין לא מעריצים זמרים רק את השירים שלהם

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...