בפסח אין את הכלל 'כל המוסיף גורע' בחומרות, כל אחד לפי כוחו.

ובמיוחד במאכל שיש סיכוי שיש עליו איזה פירורון של קמח.

[קולא הלכתית, וגם עקרונית-רוחנית]

אכילה לתיאבון, אכילה מתוך הרחבה והסבה כבני מלכים, וזה רק על הדרך

ובאשר למשמעות הרוחנית, אין בכלל מה לדבר..

אז תוחבים את הזקן בניילון, ממהרים ללעוס את ה"כזית" ומדקדקים שהמצה לא תוותר כל השלחן חלילה. כך לא אכלו אבותינו במצרים, כך לא נהגו בזמן המקדש וכך ודאי לא התכוון הקב"ה כשהורה על אכילת מצה "לחם האמונה". 2000 שנות גלות השכיחו מאיתנו את עיקרו של החג- החרותיות והקרבן, והפכו את המהות לניקיונות וחששות דקות וזוטות. הטפל הפך לעיקר והגולם קם על יוצרו, ומחג החרות יצאנו לחג העבדות והקטנות.

או בקיצור: חברים- נסחפתם.

כתוב: מי שנזהר מחמץ בפסח מובטח שלא יחטא כל השנה כולה

על חומרות של פסח לא שואלים שאלות- כל אחד ומה שהוא מקפיד עליו

ודווקא את הכזית הראשון אוכלים מתוך חיפזון- כי זה הילכתי-אכילה תוך כדי פרס, כל השאר אוכלים בניחותא מדברים על ענייני החג, מרחיבים את ביאור המצוות שקשורות בחג ומספרים סיפורים ובעיקר מקשיבים אחד לשני.

ואח"כ יושבים לאכול את שאר האוכל כבני מלכים ותאמין לי המצה ממש לא חסרה שם- לפחות לנו לא.

וזה ממש לא עבודות זה חרות אמיתית שאת יודע שהסיכוי שתיכשל בחמץ קטן ומיזערי

פסח כשר ושמח

ולא שהתיאור שלך לא נכון- רק שהפרשנות שאתה נותן לו- מפליגת לכת....

הלוואי שהשמחה של חב"ד תחלחל לשאר המגזרים בעמ"י, שאוכלים שרויה מתוך שמחת חג אמיתית..... 

ואני אוהבת את היצירתיות, לעשות מכל הנ"ל "קולא", ולא אחת.......

מעניין אם ניסיתם..

אני מרגיש כאילו אני מדבר במקבילית. אולי אנשים שבגלות לא יוכלו להבין ריחות של גאולה והתחדשות

בכל אופן קבעתי להפגש עם אדון מושיקו וללבן את הסוגיא

אנשים שבגלות לא יוכלו להבין ריחות של גאולה והתחדשות

 ואת הקשר לנושא.

אני בטוחה שמושיקו יסביר לך תעניין בצורה הטובה ביותר .

ומייחלים לגאולה שלמה.

אולי אם תסביר לנו- נבין (להריח קצת קשה דרך המחשב.....    )

תבוא אלינו לליל הסדר בשנה הבאה ותראה שזה שזה לא מפריע לשום דבר ממה שכתבת למעלה

חבל שבגלל חשש אסטרונומי שהסיכויים שזה יקרה אפילו לא אחד ממליון (ובעצם אפס), בשביל חשש כזה מאבדים הרבה מצוות יקרות. ולא שמחים בחג.

פעם שאלו את אדמו"ר הצ"צ: מדוע נזהרים כ"כ בפסח מחששות שהם ממש מזעריים של אחת למיליון??

ענה הצ"צ:

בשאלה: כמה חנויות יש בלובאוויטש??

ענו לו 12

וכמה גנבים יש בלוביאוויטש?? חזר ושאל

אמרו לו: שלושה גנבים.

אמר הצ"צ: אם יש רק שלושה גנבים אז למה יש כ"כ הרבה שומרים?? הרי זה לא ביחס.

אמרו לו: כי לא יודעים מאיפה הגנב יבוא.

אמר הצ"צ: אההה ככה גם בפסח- לא יודעים מאיפה יבוא ה"גנב" (חמץ) ע"כ נזהרים מאוד אפילו בדברים שנראים ממש עם סיכויים קלושים.

שבוע טוב

בפסח נוהגים להדר ככל האפשר¹

·         אין אוכלים מצות מכונה, ואין נותנים אותן אפילו לילדים².

·         נזהרים ביותר ממצה שרויה. ולכן המצות שעל השולחן מכוסות [בפועל: כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית. אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, מסלקים את השקיות ואז שותים ואוכלים את הסעודה. למעשה, אף אין מטגנים מצה במי-פירות], שמא תיפול עליהן טיפת מים, וכן שלא יפלו מפירורי המצה למים או למרק. קודם ששופכים מים, או משקאות שמים מעורבים בהם, לכוס או לקערה, בודקים שלא יהיו בכלי פירורי מצה [כלי עם דבר לח שנפל בו פירור מצה, נמנעים מלהשתמש בו בפסח זה]³.

·         מצד החינוך – גם הקטנים צריכים להיזהר ממצה שרויה⁴.

·         נזהרים משתיית יי"ש בפסח⁵.

·         כשהסירו את החותמות מבקבוקי היין, נזהרו שה'פותחן' (שבאמצעותו פותחים את הבקבוק) לא ייגע ביין עצמו⁶.

·         הרבנית רבקה נ"ע אמרה שאצלם לא שטפו את הביצים לפני פסח⁷.

·         זה כמה שנים מנהגנו לא לקחת קידה וקינמון לחרוסת [וכן לא להשתמש בתבלינים בכלל] מחשש תערובת חמץ⁸.

·         רבנו הזקן אמר: "בפסח אין צריך לכבד זה את זה באכילה ושתייה, אבל מותר ליטול בעצמו"⁹. נזהרים לאכול רק בבית ולא אצל אחרים, גם אם יודעים שהזולת נזהר (לכל הפחות) כמותו.

·         הצמח-צדק אסר אכילת צנון בפסח, ללא מתן טעם¹⁰.

·         רבותינו היו אוכלים דגים בפסח¹¹.

·         כנראה, הרבי לא היה שותה תה בפסח (אבל בכלל, הקלו בזה גם רבותינו)¹².

·         הרבי היה אוכל מאכלי חלב בפסח¹³.

·         בין כלי הפסח של רבותינו נשיאינו היו גם צלחות עם פסי זהב בשפתן¹⁴.

·         אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע היה צריך לאכול בפסח שקדים מתוקים לרפואה, והקפיד שיקנו אותם (קודם הפסח) בחנות שאינה מוכרת כלל מוצרי חמץ¹⁵.

·         בדבר 'דירת פסח' או מטבח מיוחד לפסח – "לא ראיתי ולא שמעתי רבותינו נשיאינו נוהגים כן"¹⁶.

·         אחד החסידים נהג להכין לעצמו מים לכל החג, ואחר-כך, כשהיה קשה עליו, רצה לבטל המנהג על-ידי התרת-נדרים, והורה לו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שלא לבטלו, אף שאדמו"ר בעצמו לא נהג בזה, מכיוון שמנהג זה הוא מהנהגות הבעש"ט¹⁷.

·         יש המניחים בד וכדומה בראש הברז, לסינון המים¹⁸.

·         בס' 'תשבי' ועוד מובא, שיש הנמנעים מלהזכיר שם 'לחם' בפסח. על הרבי מסופר שכשאמרו לו על חדר מסויים שיש בו 'חמץ', הגיב ואמר: לא כדאי להזכירו בפסח¹⁹.

·         אין נמנעים מלהכין בפסח מיני מאכל (ומאפה) הדומים למאכלי חמץ²⁰.

·         לפני פסח מבשלים ומסננים בבד את הסוכר המיועד לפסח, כדי לוודא שאין בו לכלוך כלשהו. יש שנוהגים כמנהג רבותינו נשיאינו עצמם, ואינם אוכלים כלל סוכר או מוצרים המכילים אותו בפסח, אך הרבי אמר שאינו יודע אם זו הוראה לרבים²¹.

·         נזהרים ממאכל שנפל על הרצפה, ולכתחילה אף אין משתמשים בכלים שנפלו על הרצפה²².

·         אוכלים רק פרי או ירק בעל קליפה²³, ומקלפים אותו לפני האכילה (אפילו עגבניות ותמרים) בסכין המיוחדת לכך, שאין משתמשים בה לחיתוך מאכלים.

·         נוהגים שלא לאכול דגים מלוחים ('הרינג') בפסח²⁴.

מקור: http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=348&ArticleID=564

כיצד נהגו- לפני שהיו שקיות ניילון?

(בכלל אני תוהה איך העולם היה נראה בלי ניילון.... אבל זה דיון אחר)

חוצמזה שדיברת על המצה ולא על הפירורים שלה

אלעד, אם היה חשש קטן קטנטן, שיש שם אולי סיכוי קטן שיהיה באוכל שלך רעל - היית מחמיר יותר מהחבדניקים...

לבעלי ניגש אברך יר"ש דת"ל, וסיפר לו שבין העוגות הכשרות לפסח שקנה- גילה, תוך כדי שהילדים אוכלים- שאחת העוגות היתה חמץ....

(ולפני שנתיים שמענו סיפור זהה ממישהו אחר...)

אז הזהירות היא מוגזמת???

זה מה שאני מנסה לומר, לכל המזלזלים בזהירות היתרה מחמץ.

וביטוח אין לאף אחד מאיתנו.

אבל כשמתמקדים בעיקר בה והופכים אותה לעיקר ומהות החג,

עשויים לאבד ערכים אחרים חשובים לא פחות, וחלקם אף יותר, ויוצרים מציאות חדשה של ענייני חג שכלל לא תפסו חלק חשוב בו, כמו היום, כאשר מנגד נמחו ונטשטשו כמעט לחלוטין עניינים ומטרות אחרות של החג

אם לא הבנת אותי, לא נורא. זה סימן שאת מידי שקועה בתוך זה.

צאי מעט החוצה, תקראי את התורה כפשטה, וכן את מדרשי חז"ל, משניות וגמרות, ונסי להבין לאיזה כיוון התקדמנו ומה הפלנו בדרך

הלוואי שעוד חלקים מעם ישראל היו יוצאים מעצמם, וממשים מטרות של החג הזה, בקרב קהלים נרחבים כל כך מהעם- כמו חב"ד.

אני שקועה בתוך זה? נו, אולי.

מה שבטוח, שאני השקועה- לעומת אחרים שלא היו שקועים כל כך- דאגו שעוד יהודים רבים בחג הזה יקיימו את מצוות הפסח כפי שהם כתובים ומופיעים בתורה, במשנה ובמדרשי חז"ל.

ואני יוצאת הרבה החוצה, הרבה יותר ממה שהציבור הדת"ל יוצא מעצמו בשביל מישהו אחר......

להוכיח שאת והציבור אליו את משתייכת שווים יותר??

יש לי דודים חבדניקי"ם ואני יודע מה קורה אצלם בפסח... אז אל תגידו לי שזה לא שיגעון, כמובן שהם כבר רגילים והם לא יודו שזה מעצבן שאי אפשר לבשל שום דבר עם מצה ושצריך לקלף את העגבניות....

כתוב "וחי בהם", התורה היא תורת חיים אז תתחילו לחיות כמו בני אדם ותפסיקו להשתגע!!!

וזה בכלל לא שיגעון....וחיים יופי עם זה וגם הפסח שומר לך על כל השנה שלא תעשה חטאים אם אתה לא תאכל חמץ כמובן וחבד עושים הכל כדי שח"ו לא יהיה שום חשש של חמץ.. אז אשריהם!

אני חייב להגיד שאת פשוט תותחית כאילו איזה תשובות יעני חחח מורידות לי תקושיות אחת אחרי השניה אבל עם זה שאני יודע את האמת קשה לי.

כאילו היה מעצבן שאסור למרוח שום דבר על המצה... טוב מרחתי בכל זאת קצת אבוקדו זה מותר 

בגלל שזה לא נוזלים..

בקיצור הסתיים החג אין על מה להתווכח כבר חחחחח

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.