מזה בשבילכם\ן חבר\ה אימיתי\ת? תענו בכנות!
יאללה אנשים... שפכוו
מזה בשבילכם\ן חבר\ה אימיתי\ת? תענו בכנות!
יאללה אנשים... שפכוו
חבר אמיתי זה מי שיראה את העצב בעיניים בזמן שכולם יאמינו לחיוך שעל הפנים...
או משו בסגנון..
שתרגישי הכי נח שבעולם להתקשר בכל שעה והוא תמיד יבין אותך!!!!!!!!
גם לי יש!!!!!
ותמיד תהיה בשבילי שצריך...
ישלי חברה כזאת מהגן בחיים לא רבנו או משו כזה...
שהוא לפעמים מעיר לי כי הוא יודע שזה טוב בשבילי.
יש הרבה משםטים שמדברים על חבר אמיתי, ואני מזדהה עם כל אחד מהם, ואני מצרף אותם כאן:
)מישו שאיתך בעת צרה לא?!;)
???????????????
זה לא קצת, ממש טיפטיפה.....הזוי?! כאילו, בתכל'ס, ממתי בוחרים חברים כאלה......
??
אהבה היא לא תמיד זמנית! ובדר"כ, היא אמיתית ונשארת! ראית פעם זוגות קשישים, שנימצאים יחד יותר מ-50 שנה, נכון?.....
יש אנשים שכשאני אבקש מהם הם יעזרו לי, נגיד אם יהיה לי אפצ'י ואני אבקש הם ייתנו לי טישיו.
יש אנשים שיראו שאני צריך ויביאו לי. אנשים שבאים לקראתך לפני שאתה מבקש. חברים.
אל תצחיקו אותי.
זה קצת כילו - אוקיי. לא.
בעיני זה יותר בכיוון של אדם שאתה יכול לדבר איתו, והוא יקבל אותך איך שתהיה, ושאתה מסוגל לתרום ולעזור לו, ושיעיר לי אם הוא חושב שאני מזיקה לעצמי, שאפשר "לחפור" לו ולגלות שגם הוא "חופר" על אותם דברים, ושאתם מסוגלים להבין, או לפחות לנסות להבין, ולהיפתח באמת. זה אדם אמיתי שלא ירד עליך בשביל הפוזה של עצמו.
מה שכן, אני לא מצפה מחברה טובה לתת לי את כל-כולה. למשל, אם מדברים על גיל מבוגר, אם יש חברה דוסית וחברה חילוניה, והדוסית מרגישה שהחילוניה - נגיד, זה לא טוב לילדים שלה לראות אותה וכו'.. - אז בתור החילנויה נגיד, הייתי אומרת לה שתעשה מה שטוב בשבילה ובשביל הילדים שלה. כלומר, אני לא מצפה שהחברה שלי תבטל את ה"אני" שלה לעומתי. אני רוצה שהיא פשוט תכיל אותי, ושאני אכיל אותה. זה הכל. אני לא מצפה ממנה להיות "על אדם" ולת לי טישו לפני שאני משתעלת בכלל.. ;) ו"יושב בדד" - אני מצפה מכל אדם להפגין התחשבות ברמה הזו, של עזרה פשוטה לפני שביקשתי. אני לפחות מצפה מעצמי להיות ככה כלפי כל אדם.. גם כלפי אנשים שאין להם כבוד אלי ושרומסים אותי.
לדעתי חברה אמיתית זה משהי שחושבת על טובתי, לא על טובתה,
ושיודעת לפרגן לתמוך....
החברה שלי=] בדיוק היום מישי אמרה לי שאם ינסו להפריד בינינו נצטרך פסיכולוג ונגמור במוסד לחולי נפש. עניתי לה- עזבי את כל השלבי ביניים האלה, באותו יום אני מתאבדת. כפרעליה
שתשמח איתי כששמח לי, שתכאב את כאבי ..
וסתאם שתבין אותי וברגעים שצריך לעודד אז לעודד..
וגם שתמיד תקשיב למה שיש לי להגיד לה!!
אולי חברות טובה מבחינתה..
אבל את שמה לב מאיפה זה בא?
מישהי שתקשיב לי, שתשמח כשלי שמח, שתבכה כשאני בוכה, שתקשיב כשאני מדברת.
זה בדיוק כמו להיות חברה טובה של עצמך.איפה היא? תני לה מקום, את יודעת.
זה קל ואגואיסטי לבוא בדרישות, באיזשהו מקום שכחת אותה. (זה בסדר, כולנו)
יש לי כזאת חברה,
גם אם רבנו, זה אף פעם לא נמשך,
וגם שעכשיו אנחנו רחוקות (פיזית), עדיין יש את הרגש הזה בלב.
התסכלתי פה בשרשור וחיכיתי קצת, כדי לגבש דיעה.
לשם ההקדמה נאמר שיש לי חברה הכי טובה. אנחנו חברות טובות מגיל שנתיים. והיינו גרות אחת אצל השניה בערך. מכיתה ט' אנחנו לא באותו בי"ס, אבל זה רק חיזק את הקשר ביננו בכל פעם שהתראנו. עכשיו היא עברה דירה, וזה קשה מטורף, אבל אנחנו עדיין חברות.
ממה שהנסיון שלי לימד אותי, בחברויות צריך משהו בסיסי- הדדיות!
לכן אני לא מסכימה עם מה שנאמר פה- "שתאהב אותי..שתתמוך בי..שתמיד תהיי לצידי..." תעשו טובה, זה שטויות!
זאת לא חברות אמת! איש כזה זה פסיכולוג, לא חבר! ההרגשה הנהדרת שיש לי כשאני מדברת עם החברה הכי טובה שלי, זה לא כי היא מסכימה עם כל הדיעות שלי, או תומכת בכל מה שאני עושה, או לא מעבירה עליי ביקורת. אם יש מישהו שאני הכי שמחה לקבל ממנו ביקורת זה היא- כי אני יודעת שזה ביקורת מתוך אהבה ואכפתיות.
בעצם, מה שאני אומרת, זה שלא מספיק שהיא תעזור לי וכל זה, אלא שאני אעשה את אותו הדבר בשבילה. ולא כיכ ככה צריך בחברות, אלא כי זה טבעי לי, ואני נהנית לעזור לה, ולהיות שם איתה כשקשה לה, בדיוק כמו שהיא איתי.
חוצמזה, קצת מסכימה עם עניין החברות שלנצח ואהבה חולפת. הכוונה היא להתאהבות אבל, לא אהבה. שזה כן עניין חולף. לסיכום. מי שקרא עד פה- כל הכבוד!
רק טיפ קטן- לא משנה כמה מריבות יש, או כמה גדול המרחק הפיזי. חברות אמת זה נכס נצחי- אל תאבדו אותו! ואם החברות מעיקה, גם אם הסיבה לא ברורה- אז היא לא טובה לכם! נקודה.
בקטע שלא תמיד החברות מסכימות על הכל
לי אישית יש חברה הכי טובהכפרה עליה!!!!!
ששונה ממני ברמות
ולפעמים אנחנו לא מסכימות אם דברים
ואנחנו מנסות לשכנע אחת את השניה
ואנחנו עדין חברות!!
(מנסות לשכנע אחת את השניה
כי חשוב לנו אחת מהשניה
כי נראה לנו שזה עקרוני!!
לא בסתם מריבות...)
קיצר ממש כיף לי
איתה למרות שאנחנו לא מסכימות על כל דבר
ובגלל שאנחנו לא מסכימות על כל דבר
כי אם היא הייתה מסכימה איתי על כל דבר
וחושבת כמוני על כל דבר
אז היא הייתה אני!!
ולא חברה שלי.....
נותן לך את כל כולו אבל גם יודע להגיד מה לא טוב בך ומה צריך לשפר.
קרה לי שהייתי מזה מעוצבנת אבל ממש, בחיים זה לא קרה לי, קיצר אז חברה שלי לקחה אותי לצד ואמרה לי שזה לא יפה איך שהתנהגתי אל כולם ומיד! שיניתי ת'גישה שלי חזרתי לחברות והתחלתי לספר בדיחות גם אם הם לא היו מצחיקות.
נראה לי שזאת דוגמא טובה....
חבר טוב יראה את הדמעה הראשונה יבין את השניה וימנע את השלישית.
בשבילי זה חברה, אז...
אחת שלא שופטת אותי למרות המגרעות שלי, והשטויות שאני עושה.
אחת שכשצריך אותה- היא תמיד תהיה שם, גם אם אני אהיה מסריחה.
אחת שאני יכולה לסמוך עליה שמה שאני אגיד לה- יישאר ביננו ולא יעבור לאפח'ד אחר.
אחת שמעיזה להגיד לי ת'אמת בפרצוף, ואומרת את זה כמה שיותר אמין וכן וכמה שפחות מסריח, וגם אם זה יישמע לי מעצבן- אני אמשיך לאהוב אותה.
אחת שאוהבת אותי בגלל מה שאני, ולא בגלל מה שהיא רוצה שאני אהיה.
כשלא כ"כ מעניין...
לי יש חברה אימיתית באמת, כזאתי שאני יכלוה להיות איתה בכל זמן, אני חברה שלה מגיל 5 ומאז עשיתי איתה ה-כ-ל-!-!-! ביחד! באמת,
היא אחת שתמיד תדע מה להגיד, ומתי, מתי אני צריכה עידוד, ומתי אני רוצה להיות לבד, מתי אני צריכה אוזן קשבת, ומתי דיבורים. היא תמיד תקשיב לי למרות שאני חופרת לה כל הזמן על אותם הנושאים. אני פשוט מרגישה שאם אני צריכה משהו, זה רק היא והיומן שלי שישמעו אותי בלי להגיד משהו רע. בקיצור- אני מתה עליה, ואוהבת אותה בכל נפשי.
נ.ב. למי יש פה יומן אישי? לי כן.
השם שלי הוא תהילה, אבל אין לי משתמש..
חבר טוב יראה את דמעתך הראשונה, ימחה את השניה, וימנע את השלישית....
דרך אגב- אוקי!! גיבשתי לי משפט! חבר טוב זה מי שאוהב אותך באמת ובתמים, ורק בגלל מה שאתה, ולמרות כל המגרעות שלך.
חבר אמיתי הוא-חבר שתמיד אבל תמיד יהיה לצידך ויעזור לך במה שהוא יכול ולא ינסה להסתיר ממך דברים.......
-הוא אחד שאתה יכול לדבר איתו כל הזמן על הכל!ותמיד הוא יקשיב!
-הוא חבר שאפילו שתריבו(וזה יכול להיות)אתם תמיד תחזרו!!
מאחלת לכולם באמת שתזכו שיהיה לכם חבר אמיתי שיאהב אותכם כמו שאתם!!
יומטוב!
חבר טוב,זה אחד שאתה יכול ללכת איתו שקט,יענו שניכם לא תדברו,ולא תתפדחו..והוא נראלי ממש נכון..
המשפט שביניי"ש כתב הוא הכי נכון וזה הרעיון שרציתי לכתוב...
מבחינתי המדד לחברה טובה זה שאני מרגישה בנח עם שתיקות, ואני לא מרגישה צורך לחפש מה להגיד...
חבר הוא חבר נקודה. תכלס.
בפשטות. כמו שאיזה אחד אמר כאן.
"מישהו שיקבל אותי כמו שאני"
"מישהו שתמיד יהיה איתי"
"מישו שיקשיב לי בלי לשפוט אותי"
תקשיבו, אני אישית מצפה מעצמי להיות ככה כלפי כולם. עובדת על זה.. וכמובן לא מושלמת ב כ ל ל, הלוואי והצלחתי להיות ככה כלפי רבע מהאנשים שאני מכירה. אבל הלווו, בכנות אני חושבת שזה המצב האידיאלי. קצת עצוב שזה לא ככה... אבל רציתי להפנות את תשומת לבכם לעניין הזה, כיוון שבעיני זה ממש חשוב. כל הקטע על "היחס של החבר/ה הכי טוב/ה אלי" הוא משהו שהייתי רוצה שכולם יתנהגו ככה אחד כלפי השני.
ואני חושבת שמה שבעצם מחבר אותי לאנשים - זה אם יש לי איזה "קליק" כזה איתם, כי כמובן לא עם כל אחד אתה תדבר ועל תסמוך על כל אחד.. לצערי
ובאמת ביחסים בין אנשים חייב להיות מין "קליק" כזה.. (מצטערת, אבל אינלי מילה יותר טובה.. ;)) אתם מבינים? זה פשוט בנאדם שאני רוצה להתחבר אליו, ללמוד ממנו דברים, לבלות איתו.. (בעצם, בלשון נקבה, אבל זה מיועד לשני המינים בלה בלה בלה..
)
מקווה שהבהרתי את עצמי כמו שצריך..
שתהיה שבת שלום ונהדרת!
אביב
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...