את יודעת, עם כל הכאב והצער והלא יאמן שבדבר, עדיין צריך להסיק מסקנות, אנא, אל תעשו מעשים פזיזים ונמהרים - כניסות לקבר יוסף רק עם אישור ותיאום עם הצבא? הרי כמו שאני לא הולך להסתובב ברמאללה עם שלט על הגב מוחמד חזיר, כך אני גם לא מספיק טיפש בשביל לחשוב שאני יכול לסכן את נפשי רק בשביל להתפלל על קבר של צדיק - יוסף עצמו לא היה רוצה שזה יקרה, והנה זה קרה! אז זה באמת לא בסדר ולא צריך לקרות בשום מצב, אבל מצד שני, אנחנו חייבים לקחת אחריות על המעשים שלנו ואם רוצים להתפלל בקבר יוסף, יש דרך, מבקשים אישור מהמשטרה, מתאמים עם הצבא, ונכנסים - זה אפשרי וזה קיים. למה לסכן את עצמנו? זה דומה למי שנוהג ב160 קמ"ש בתואנה שהוא ממהר לדבר מצווה - לא עושים דבר כזה!

ועדיין, היום לא נשאר מה לעשות מלבד להרכין ראש ולהתאבל יחד עם שאר עם ישראל  ועם שרת התרבות והספורט לימור לבנת על חסיד ברסלב זה שמצא כל כך בקלות את מותו מידי שוטר מחבל פלסטיני. בן יוסףל בנת. יהי זכרו ברוך.

לפי מה שאני הבנתי, לפי ההסכם עם הפלישטים מותר ליהודים להיכנס להתפלל על קבר יוסף הצדיק! זה הצבא שהחליט שאין כניסות חופשיות  ושצריך לתאם איתו וכו' וכו'... בכל מקרה, ברור שאין ל"שוטר" שום זכות לירות ככה!!

ועם כל הכבוד. למה המשפט הזה "...שרת התרבות והספורט לימור לבנת על חסיד ברסלב זה..."?? אולי אני הבנתי את זה לא נכון, אבל לי זה נראה מוצא מהקשרו... [לא יודעת להסביר ממש למה, אבל מוזר לי המשפט הזה....]

למה זה מסוכן??

כי הערבים חשים? כי הם לא מראים עד כמה הם מפחדים? כי הם לא מתרפסים, אלא עומדים על שלהם? בגלל זה זה מסוכן?!?!?

הם מפחדים! עובדה, ערב חג הרחובות באזור היו ריקים! הם מפחדים לצאת. הם יודעים שאחרי פיגוע זה מסוכן להם... אבל לפני. לפני פיגוע. למה הם בכלל מעיזים??

הצאה דורש תיאום. הצבא מבקש סליחה, מוריד את הראש. לא נכנסים בלי תיאום. כניסות רק בליליה וכו'...

אז ברור שהערבים מעיזים! אז יש לנו ממה לפחד. בגלל זה זה מסוכן.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...