הלכתי לישון ב5 בבוקר וקמתי ב3 בצהריים (כמו כל החג..) אבל אז אחרי שעה חזרתי לישון לעוד שעתיים וכשקמתי כבר היה חשוך והתעוררתי לתחושה של "שוב עבר יום בלי שהייתי בו בכלל ופספסתי את כולו"- ואני יודעת שאני אשאר ערה לבד עד איזה 6 בבוקר כי אין מצב שאצליח להרדם קודם ומילא זה היה באמצע החג אבל מחרתיים חוזרים ללימודים ולמה שפתאום אצליח להרדם מוקדם?? (מוקדם בלילה, לא בבוקר, בבוקר זה קל..) השעות התהפכו לגמריייי

ומילא השעות שהתבזבזו לי בשינה אבל כל החופש לא למדתי בכללללללל!!! ואני נוחתת חזרה לכל המתכונות שאני יודעת שאין מצב שאצליח ללמוד אליהם כי כל השנה ישנתייייי בשיעורים ונגיד נצליח להגיד למורים שיוותרו לי על המתכונות- מה יהיה עם הבגרויות?!? וטוב, אם הייתי יודעת שאני לא עושה בגרויות כי יש דברים יותר טובים ושווים לעשות אז הייתי מצליחה להשלים עם כל מיני קלישאות נאותות שיורידו את הפחד והמצפון -אבל אני פשוט מעבירה את היום והשנה והחיים שלי בשינה ואוכל (לאו דווקא בסדר הזה) ובא לי להקיא מרוב אוכל שינה וחוסר מעש!!!!! אז נגיד אני אוותר על הבגרויות (שזה מלחיץ בפני עצמו..) -מה אני אעשה?! נמאס לי לא לעשות כלום ואני לא יודעת מה כן לעשות... כאילו יש כמה דברים שקורצים לי אבל זה ממש לא בהשג יד כי אני גרה בחורררר ופוחדת לנסוע לבד באוטובוסים ואוף!! אני חושבת על הלילה הארוך שמחכה ואני יודעת שהוא לא יהיה האחרון כי אני אחזור לאולפנה והלילות הארוכים והבדידות והשנים (סתם זרמתי עם אנא אפנה..)-הכל יימשך!!! כיבינימט אני לא יודעת מה לעשות!!! זה לא שלא עברתי ובדקתי מסגרות שונות ומגוונות.. בדקנו אלף מסגרות ואף אחת לא נשמעת לי, כשאני חושבת על זה-שום דבר לא ממש נשמע לי... ואוף נמאס ליייי
ולא באמת ציפיתי שמישו יקרא את כל זה אבל רציתי לכתוב

-תודו רעיון גאוני!!!)
