אני חייבת לכתוב את זה כבר עכשיו..
כשהייתי מדריכה בשכונה שלנו, היתה בת בסניף, חמודה ממש! אבל כאילו היתה בעיתית, אני מתכוונת במבחינה התנהגוגית, היא היתה מופרעת ברמה לא פרופוצינילית לחלוטין.
היא לא היתה חניכה שלי, אלא של חברות שלי ובגלל זה יצא שהיו עליה כמה דיונים בצוות.. לא כעסתי עליה, אני לא בנאדם שכועס, אפילו לא בפנים, גם על ההורים שלה לא כעסתי, אבל לא הבנתי, למה הם לא ממש מטפלים בזה.. (דיברו איתם על זה כמה פעמים..)
היום הם ביקשו ממני בייבי סיטר, קיצר הלכתי אליהם, משפחה חמודה ממש. אבל גילתי דבר שלא ידעתי, יש להם ילד עם תסומנת דאום..
זה הפך לי את הכל.. בטוח שיש איזשהו קשר..
קיצור, אני עכשיו אצלם, וחושבת, כמה טוב נוסיף לעולם, אם נקבל את הראיה החיובית הזאת, של תמיד לא לכעוס, ולדון לכף זכות..
שנזכה בעזרת ד'!
לשנה הבאה בירושלים הבנויה!!
בציפיה לישועת הכלל והפרט!
צופיה.
