אז אין מקום לגלות לו דבר שכזה

אין איסור להיות בפורום בגיל .17.

(עובדה שאני פה 18.4)

את יכולה לדבר איתו.

אך קודם מומלץ להתאפס ולשאול אם את מוכנה להכנס לתהליך של היכרות לקראת חתונה,חשוב לא לעשות זאת בחיפזון כי את עכשיו מאוהבת.

כמו כן אני בטוח שיעזרו לך יותר בפורום "לקראת נישואין" ,בהצלחה !

זהו טבע האדם! ~

אבל בואי נעשה רגע חושבים....לא משנה בני כמה אתם...זה רלוונטי עכשיו?

ואני לא מדברת על קשר...הרגש הזה טוב עכשיו? את לא חושבת שזה גוזל לך פווול כוחות?

כוחות שצריכים להגיע בזמן אחר ממקום יותר עמוק ואמיתי....

וזה שזה לא יוצא לך מהראש זה פסיכולוגי לחלוטין.

תנסי לחשוב מה גרם לך לזה, מה הביא אותך לזה...

יש לי עוד הרבה מה להוסיף...אבל אני מעדיפה באישי..

אז אם באלך, את מוזמנת בכיף!

מקווה שהועלתי..

ליל"ט!~

בס"ד

עם הרבה מאמצים זה בסוף כן יצא מהראש...

תעבדי על עצמך, תשכנעי את עצמך שאת לא אוהבת אותו, אל תחשבי עליו, ובסוף זה כן יוצא מהראש.

אבל רק אם את באמת באמת אוהבת אותו - תמתיני כמה שנים.

אגב, אל תבני ציפיות במהלך השנים האלה. כי גם אם תמתיני - מי אמר שייצא מזה משו בסוף?

חושבים קדימה - חושבים נכון.

בקשה אל תגידו משפטים כמו:

"אם אתם עוד מעט מגיעים לגיל אז תתחילו"

"אם תתחתנו בגיל 18 אז תקדמו עניינים"

אנשים! מתי תבינו שלא יוצאים אם "אני עוד מעט רוצה להתחתן."

גם אם ה"עוד מעט" הזה הוא עוד חודש או אפילו שבוע! (בשיא הרצינות.)

יוצאים רק כאשר רוצים להתחתן! (רוצים = לשון הווה)

יש מיליוני הסברים למה.

מי שמעוניין - באישי.

על כל סיפור אהבה מדהים שכזה שהצליח יש עשרה שמצטערים שעשו את זה

אל תדברו על גילאים זה פשוט לא שייך...

אותם דיבורים כל פעם...

(לא חלקתי על הדעות שלכם. אבל הדבר הזה גורר 200 תגובות אז תפתחו לזה שירשור אחר לדיון ואת זה תשאירו בשקט)

אל תצאי ולא בטיח,זה כלום.

אני מציעה לך להסתכל באלפי השירשורים הקודמים שדשו בנושא בהרחבה..זה יעזור לך..

כאילו ממש לא אישי אבל סתם שתתדעו-

רגש זה דבר בלתי נשלט...ואם זה נשלט אז זה ברמות ממש קטנות

דוגמאות באישי...

ואת לא תמצאי מישהו שיגיד לך שאי אפשר להשתלט על היצר

נכון,זה קשה אבל אפשרי

אבל מה שישנה את מה שמרגשים

זה רק האדם  עצמו

ולא אנשים אחרים

כי רגש זה לא הגיון...(לכן אנשים אחרים לא יוכלו להגיד להפסיק להרגיש גם אם זה לא הגיוני)

אבל האדם עצמו אם הוא רוצה באמת  לעשות שינוי הוא יצליח.....

בסוף זה יעבור (תאמיני לי מניסיונות רבים וגם מניסיון קשה שאני נמצאת בו כרגע) פשוט תנסי קצת לתפוס מרחק

עד גיל שבו את יכולה ורוצה כבר להתחתן אז למה שתהיה בעיה שתגידי לו?

זה פשוט עובר.. תאמיני לי שאם לא תתעסק עם זה יותר מדי תוך חודש זה יעבור לך..

אבל התכוונתי שכאילו שישאר הרגש לא צריך לדחוק....אבל פשוט אל תניחי לזה להשתלט על השכל...

אם את מרגישה שאת בגיל מתאים (אין לי מושג בת כמה את?...) בשביל לצאת עכשיו- ואת חושבת שהוא מתאים לך (בשביל להתחתן..) אז תנסי למצוא איזה אחותו \ לוידעת... מישו שמכיר אותו ואת סומכת עליו.. שיעזור לזה לצאת לפועל.. ובעז"ה שיצא מיזה רק דברים טובים!!!!!!!!!!!!! (:

פשוט מחכים עם זה...

ואז כשמגיעים לפרק מגששים...

אני בכל אופן לא נותן לדבר הזה סיכוי...(לא למקרה שלך...בכללי לתופעה הזו...)

לפי דעתי זה סתם עוד אחת משלבי ההתבגרות שלנו....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...