מותר לי לשאול? לא חייב לענות.

אתה רוצה לא לקום בבוקר??

אולי כן, זה הגיוני. מאוד אפילו.

אבל אולי.. אולי  אתה רוצה פשוט לקום מלא??

לקום בלי חור. בלי בורות. בלי חלל.

לקום ולהרגיש ש..שאני לא רק קיים. שאני חי.

לפעמים כשמישהו קרוב מת, זה מעלה לך הכל.

את כל ה-למה בעצם? למה לי לקום? בשביל מה? מה זה ייתן לי?

עוד בוקר כואב?

עוד שעות על שעות של קיום בלי חיים?

עוד מה?

זה גדול עלי. אני נסחף לתוך זה, אבל באמת.

לפעמים עולה לנשום, אחר כך עוד שבוע במיטה.

זה חיים? בשביל זה אני קם?

אם ככה אז לא רוצה.

אבל לגלות משהו?

יש חיים אחרים. י-ש ח-י-י-ם אחרים!! אתה מבין?

יהיה זמן שאתה תקום, ותרגיש- קבלו!! אני נושם!!

יהיה דקות כאלה של הבנה, של פתאום, -כן!!  עברתי מה שעברתי, ועכשיו אני כאן, חי, אבל באמת חי!!!

"כמה שתרצו להאחז בזיכרון המר והכאוב שמישהו הסתלק מהעולם,

אתם, עדין נמצאים בו. ופעולת החיים משולה לגאות:

בתחילה נדמה שזה לא משנה כלום, ואז יום אחד אתם משפילים מבט ומגלים עד כמה הכאב נשחק בזרמים." (שומרת אחותי)

זה עצוב..אבל זאת האמת. העצב נשאר תמיד. החסרון יהיה תמיד.

אבל הכאב שלא נותן לנשום, הוא עובר.

אבל זה הסיבה לא לרצות לקום אליו???
הרי זה מה שהם רוצים שתהיה בדיכאון, שתמאס בחיים של עצמך. אם אנחנו נותנים להם את זה אז הם ניצחו. החמאס ניצח. אז הוא כבר מוביל עלינו מראש כי ממילא אנחנו לא רוצים להילחם, לא רוצים להתמודד וממילא הם יותר חזקים ממנו כי המורל שלהם יותר גבוה, הם בוטחים ואנחנו מפחדים. 
הם- שהם פ]חות חזקים מאיתנו וה' לא איתם מנצחים אותנו בגלל שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם הקשיים, כי אנחנו רחמנים מדי לא יכולים לסבול אדם מת.
אבל אני אתן לך דוגמא. במלחמה בעי (הראשונה) מתו 36 איש. העם לא ידע איך לאכול את זה, כי ה' כל הזמן עזר להם ופתאום הם הפסידו ועוד כ"כ הרבה אנשים מתו. ואז כתוב: "וימס לבב כל העם ויהי למים". ואח"כ, אחרי שמוציאים את החרם מקרבם (סוקלים את עכן שמעל בחרם ביריחו) ה' אומר ליהושע: "אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו". ה' צריך לחזק את יהושע כי העם פוחד אבל אז העם רואה שאם הם מאמינים בה' ועושים את דבריו הם מצליחים. קודם בגלל החרם לא הצליחו, עכשיו אחרי שהולכים לעי לפי ציווי ה'- הם מצליחים.
אז לכן אנחנו צריכים לקבל על עצמנו ולהשתפר במידות טובות ולהאמין באמת בעצמנו שאנחנו פה מקדשים את שם ה' בעולם ואם באמת ננסה ונאמין שה' איתנו בעז"ה ה' באמת יהיה איתנו וננצח. "לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך".

אם אתה חי כנראה שה' רוצה שתהיה חי. יש לך יעוד. ואם אתה חי- כנראה שטוב לך שתהיה חי כי ה' רוצה בטובתנו.
אז קשה להתמודד אם הדברים הקשים בחיים אבל תנסה, תגיד תודה לקב"ה שהציל אותך ולא אתה נרצחת בפיגוע ותחיה כי זה מה שה' רוצה ממך.

בשלבי השתקמות בעזרת ה'....

אבל זה קשה לקום תחזיק א עצמך לפני שיהיה מאוחר ואל תגיד שזה לא תלוי בך ...!!!!זה כן!!!
 

אם אתה רוצה באישי בשמחה ...

אבל אני יודעת מראש שאם אני ינסה לכתוב למה אני כבר לא מרגישה ככה, זה לא יעזור, זה ישמע כמו כל הדברים שאמרו לי פעם, ונמאס לי לשמוע.

אני רק ממש ישמח אם תרד קצת למטה ותקרא את החתימה שלי- מבחינתי היא אומרת הכל...

כששמעתי על הפיגוע קיויתי מאוד שאני לא מכירה את הנפגעים אבל לצערי שמעתי את השם של הנרצח - בן יוסף לבנת הי"ד, שהוא אח של חברה שלי..

הייתי בחלק הראשון של ההלוויה וניגשתי לחבק את חברה שלי. והיא תוך כדי מסע ההלוויה של אח שלה, אמרה לי ולעוד חברה שהיתה איתי: "שיהיה לכם חג שמח"

אמנם היה קשה מאוד לשמוח בחג ולא לבכות כל הזמן, אבל המילים שלה עודדו אותי ממש. אם היא הצליחה בזמן כ"כ קשה לדבר ככה אז גם אנחנו צריכים להשתדל כמה שיותר להצליח...

שנזכה..

הרבה דברים שמחים!! וכמו שכיפ לנו ואנחנו יודעים לקבל תדברים הטובים והשמחים, ככה אנחנו צריכים לדעת לקבל גם את הרע- ה' יעמיד אותנו בנסיונות כל החיים- אבל אנחנו מתפללים כל בוקר- שנצליל לעמוד בנסיון.. שנזכה..

ואני שולחת עידוד וירטואלי.. (:

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...