למההה?
מהזה זה מועיל לי שהחברות שלי כאלה מגעילות ?
אני צריכה להעמיד פנים שהכל בסדר,
ואני נרקבת מבפנים?
אני הצבתי מטרה:
להיות שמחה כל היום לא להוריד את החיוך לרגע .
ושאני מגיעה לבית ,
גהנום.
אני אולי ישמע מוזרה,אבל אני שונאת את ההורים שלי!
שוונאת אותם !
אני רק מגיעה לבית אני מסתגרת החדר ולא זזה משם .
אני לא יכולה לדבר עם ההורים שלי על כלום .
ואני יודעת ש"הם נתנו לי את החיים "
"הם עושים את זה לטובתך "
אבל.. מה לטובתי לעזאזל שהם מרביצים לי ?!
כן,אני ילדה מוכה .
הייתי חייבת לפרוק....
], אז ככה זה אצלך? או שבאמת?






