הם לא נמחקים אף פעם...

ואבא איתך, תומך ומוביל.

תקשיב ללב שלך ואתה תראה שתמצא אותם שוב...

ב"הצלחה!

*כאן בש"א אם בא לך

רציתי להגיב משו חכם אבל לא ידעתי מה לכתוב

אז רק שתדעי שחשבתי על זה....

חפשי חזק!

בסוף תמצאי!

הם היו כאן פתאום הם לא ...

הסיבה תלויה בעיני המתבונן בדרך כלל.

כלומר-

היו עקבות, הרגשתי שאני הולכת בדרך הנכונה, שאלוקים משאיר לי סימנים שעליתי על הגל ואני איתו  והוא איתי.

ופתאום העקבות נעלמו, אלוקים אייכה?..

אז ככה או שהוא עצר מלכת ומחכה לסימן ממני לראות אם אני מנסה להתקדם לבד, אם אני מצליחה להתקדם, במילים אחרות אלוקים מנסה אותי.

הוא כמו נעלם יש לי קשיים פתאום, אני מרגישה נפילה, דיכדוך באסה דיכאון ומה שלא תרצו, כל הצרות של החיים באו עלי בבום.

כן כל זה בגלל שתי סימנים בחול שתי עקבות שהיו ואינם.

שתי עקבות שמרמזות לי לפרוש כנפיים ולהפסיק לפסוע על הקרקע (הבטוחה?)

שאומרות לי חד משמעית נראה אותך ממשיכה הלאה,

שמדרבנות אותי קדימה ונותנות בי אמון וסומכות עלי שאני כן יכולה

כי אלוקים מנסה את האדם בדיוק כפי יכולתו.

אני מקווה שכתבתי בהקשר ושהבנתי את מה שרצית לומר,

ואם לא אני מצטערת שבלבלתי את המוח.

עתליה.

"הבעיה" כנראה אצלך חפשי טוב(מקסימום אלוקה דמאיר ענני)

וה' יעזור

ואם באמת רוצים יכולים!

הלוואי שכולנו נמצא חזרה את העעקבות שלנוו ואת הדרך!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....