למה?

כי זה מראה קצת על זלזול מסויים, לא היית באה עם מסטיק לפגישה חשובה, או לראיון עבודה.

כמו שאת לא היית רוצה שהוא יבוא עם מסטיק וילעס לך מול הפרצוף,ויפריח פתאום בלונים, =)

כך גם הוא לא רוצה...

ב"הצלחה.

ויש לזכור שבחברה, מסטיק נחשב לדבר לא מכובד.

ואף יש מדינות שיש בהם חוקים נגד מסטיקים, וכו.

אבל לא מדובר על החברה, אלא על זוג, והם צריכים לעשות מה שנוח וטוב בשביל שניהם.

ואדם שיגיד שלא אכפת לו מהחברה וילעס מסטיק בפגישה. זה יכול להראות על זלזול - במידה והשני שגדל בחברה יפרש את זה כך, וזה יהיה חבל, שעל דבר כזה (לפעמים בין היתר), הקשר ייפול.

ודעתי, שאדם יחוש עם הדבר מתאים (האם לשני יהיה אכפת), ואם הוא חושב שלשני לא יהיה אכפת, שיציע גם לו.

מה את\ה ממש לא יכול בלי מסטיק?

עולם השידוכים הוא כ"כ אכזרי, וכל פעולה, עלולה להתפרש בצורה לא נכונה.

תלעסו מסטיק בבית!

(כמובן שאם הקשר מתקדם, אז מצידי אתם גם יכולים לעשות עמידת ידיים בדייט)

אין לי כל עניין בחוקים דרקוניים. 

מעין תנו "לחיות אדם" לחיות.

המציאות אומרת שהחברה מתייחסת למשהו בצורה מסויימת, סבבה  - לקבל מציאות.

1. ועכשיו תן לאנשים לחיות, לעשות מה שהם רוצים - מתוך שקלול של החברה ושל עצמם.

2. פעמים רבות, במקום שבו האדם חורג מהחברה, שמה הוא הופך לייחודי ושונה מכל אדם אחר, וזה מה שהופך אותו לעצמו. 

3. אין לדבר סוף. הרי יש דיבורים באוויר לאסור אכילה בדייטים, ולכל הפחות אוכל שיש אנשים שמתקשים איתו או שהוא נתקע בין השיניים, ועוד ועוד , חשוב לדעת איפה לשים את הגבול, וגם אחרי ששמים את הגבול, מותר לאנשים לחצות אותו, אבל בידיעה שהגבול קיים, ובהתנהגות מתאימה. 

בתכלס, מסטיק בפגישה יכול לעשות אותך "מיוחד\ת", נהדר!

אבל רוב הסיכויים, שזה ייצור רושם שלילי, מה לעשות שרוב העולם, כן נוהג לפי חוקים מסויימים, ויש עניין של תדמית.

השלב של הדייטים הראשונים, הוא שלב שצריך לחצות אותו, אח"כ אפשר להוריד את כל הקליפות והמסכות.

ואח"כ מן הסתם, זה גם לא יכול כבר להראות לא טוב.

בקיצור, כאשר אנחנו מדברים על דרך היכרות כ"כ "מעושה" ומחוצנת שמקשה מאוד על היכרות אמיתית, יש עניין לחכות.

יש לקחת את החברה בשקלול. 

ומאידך, כאשר לא מדובר בחברה, אלא מדובר בשני אנשים. הם בלבד יחליטו מה יהיה כלול בתוך עולמם.

אז לאחר שמבינים שבאופן כללי, החברה לא רואה את זה כמכובד. 

עכשיו אפשר לבנות מעל זה, את הקונדוקט של האדם הפרטי. 

ולכן המלצתי ללועס, שינסה לחוש אם שייך או לא. 

כד"א יש אנשים רבים שמחכים להזדמנות הראשונה להפסיק להתחפש ולהוריד מסיכות, ויתפוצצו מאושר, כאשר הם יראו אדם שמתנהג בצורה טבעית וכנה.

הדבר מזכיר לי את הריאיון האחרון שהתפרסם בפייסבוק (עמק הסיליקון) עם ברק אובמה ומארק צוקרברג.

כאשר מארק שונא חליפות ולבוש רשמי, ואומנם לכבוד הנשיא הוא שם חליפה (נעלי ספורט), אבל אובמה אף צחק עליו בגלל זה, ובמחווה הוריד את החליפה, ואיפשר בכך גם למארק להוריד את החליפה.

 כל דבר יכול להקנות נקודות או להוריד אותם, ולא צריך לפחד לנסות ולחיות.

לכן מומלץ לאדם להפעיל שיקול דעת וטאקט, ולזרום בטבעיות.

שנושאו דן בשאלה, האם ללעוס מסטיק או לא, מן הסתם מי שפתח את הדיון, לא יודע איך לזרום...

אם פותח הדיון היה יודע איך לזרום, הוא לא היה מבקש עצה מה לעשות.

ואני אומר- לא ללעוס!

לפחות לא בפגישות הראשונות.

לזרום?

גם ביוב זורם.

מי שלא יודע ממש איך לזרום, ומתלבט האם המסטיק מפריע או לא- תחכה עם זה!

תקרא את מה שחסויה כותבת:

"

שאלה מצחיקה ..

אבל נזכרתי בעבר .. שבאתי לדייט עם מסטיק, ולא חשבתי לרגע שזה יכול להפריע למי שמולי.."

זה נראה שהיא סתם  זזה נראה רוצה לפתוח דיון ולשאול מה דעתנו על מסטיק.

חוץ מזה, נראה לי שעוד אנשים קוראים את התגובות חוץ מפותח השרשור (אני לדג')

והם יכולים לדעת לזרום

וכדאי באופן כללי שאנשים שרוצים להצליח בדייט ילמדו לראות (לפי הבעות פנים ו"שדרים" לא מילולים) 

אם מי שיושב מולם לא נהנה ממשהו שהם עושים (אפילו לאכול גרעינים..)

כבר נאמר "כי לא נחש ביעקב", אני לא מבין את העקשנות...

למה ללעוס מסטיק בדייט?

ולנחש על הפנים שלו האם הוא רואה בזה זלזול או לא...

בואו נשאיר את הניחושים והבעות הפנים לפסיכולוגים.

אחרי כמה וכמה פגישות, סבבה!

מצידי שתבוא לפגישה עם קימונו סיני.

למה להתחיל ברגל שמאל?

כמעט אף פעם- לא אוהבת לא את הטעם, לא את המנטליות וגם זה שחיקה לסחוס ..)

למעשה לא כתבתי בכלל שכדאי!! תקרא שוב.

( אולי זה כי שכחתי פסיקים ונקודות לא מובן)

פשוט הערתי על פותחת השרשור,

שמה שכתבת לא נראה לי (שהיא מתייעצת ולא זורמת.)- וציטטי אותה-

ושבכללי לא צריך להגיב דווקה רק לפותח השרשור.

זה לא מנומס. בכל פגישה, לא רק בדייטים.

אם כבר אז מנטוס, שנגמר אחרי כמה זמן. אבל רק אם תציעי גם לו

למרות שפעם אני הצעתי והוא חשב שיש לו ריח רע מהפה ולא היה לי נעים לומר..

בקיצור- הכל בטקט.

תחשבי שאת באה לאיזה פגישה חשובה או ראיון עבודה אני ממש מקוה ששם לא היית לועסת מסטיק..

זה סוג של כבוד מינימלי..הפגישות הראשונות הם יותר רשמיות. אחרי שכבר נוצר יותר קשר זה משהו אחר.. אז זה כבר יותר כמו להפגש עם חברה, פחות רשמי..

זה כמו שלא תבואי לדייט ראשון עם בגדים של סופנגה..אבל אחרי שאת מכירה מישו חודשיים את כבר לא תלבשי את הבגדים הכי יפים שלך ותתארגני שעה מול המראה כי זה כבר יותר זורם וחברי..

בד"כ דווקא הבנים פחות מבינים בקטע הזה.. וכבר יצא לי להגיע לדייטים שלבשתי את הבגדים הכי יפים שלי ולקח לי שעה להתארגן והבחור מגיע עם גינס משופשף וחולצת סוף מסלול..

ברור לי שהוא ממש לא התכוון לזלזל בי הוא פשוט לא חשב על זה..אבל בכ"ז זה קצת יוצר הרגשה שכאילו לא היה מספיק חשוב לו להתאמץ  בשבילי..

אבל גם צריך להשתחרר כמה שיותר מהר, ככל שהפגישות ממשיכות להיות רשמיות מדי- זה פחות טוב.

לרוב, שיש התאמה בין המשדוכים, הם נפתחים אחד לשני הרבה יותר מהר.

לא לקדש את הרשמיות, אבל בהחלט לא לוותר עליה.

גם לא כולם לועסים יפה במיוחד וגם סתם נותן תחושה אולי יותר פושטית- אבל זאת דעתי

חבר שלי (ההוא מההודעה הראשונה שלי, זוכרים?!) יצא אם איזו עלמת חן 4-5 פגישות,

ככה שכבר היה להם פז"מ משותף, הולכים להם יחד במדרחוב בירושלים...

היה יום חם והם עצרו לגלידה (בקצפת, למה יש מקום אחר לגלידה בירושלים)

ידידנו מפנק את הגברת בגלידת ענק אבל עליה וקוץ  בה! הימים ימי ספירת העומר והזקן...

אבל הגלידה כבר ישנה ולאכול גלידה אותה עם זקן בלי לעשות באלגן בכל הפנים זה כבר סיפור...

טוב נו מה יעשה ידידנו?

אמר לבחורה "שתי אפשרויות או לאכול מנומס ולצאת מבואס או להנות..."

והבחורה "מה? ברור שלהנות!" ואז היא דופקת וואחד בייס בגלידה עם כל האף

אחרי מחווה שכזו איך אפשר להתלונן?

אחרי עוד כמה פגישות זה נגמר אבל הסיפור נשאר

וזה מה שנראה לי הכי מתאים

וד"ל וכמ"ל.

ל"חלקלקה",

רבות מחשבות בלב איש,

הכוונה הייתה שלא להאריך, משמיים נשמטה האות א'(מ- אין כאן מקום להאריך) וממילא נשאר פתח להאריך..

בדרך כלל על מוצרי "מגדים" יש הכשר של הבד"צ שעידה החרידית של ירושלים ועל זה אין בד"צ. שמעתי שבאופן ערקוני הם לא נותנים הכשר על מסטיק. וזה מטעמי צניעות-שכנראה לא צנוע ללעוס מסטיק. בכל אופן אני מציע לשאול שם את המשגיח למה אין על המסטיק הכשר של ה"עידה" והאם המסטיק עומד הוא ברמת כשרות של מהדרין. את המשגיח אפשר להשיג דרך המפעל שם.

לגבי רמת הכשרות של ה o-u באמת שאני יודע. שלחתי להם לפני כמה חודשים בקשה ב E-mail אם נהלי הכשרות שלהם. הם הודו לי מאד על השאלה ומאז לא קיבלתי תשובה.

התשובה התקבלה הרב משה כ''ץ
בתאריך ב אדר תשס"ד

http://www.kipa.co.il/ask/show/39025 - ההדגשה שלי.

ו..

"אולי אני מגזים אבל אדם ירא שמים ישתדל בזה מאוד. לא יפה לראות נערה לועסת מסטיק זה לא ממש מדרכי הצניעות"  נלקח מתשבה של רביד נגר

אולי גם אני מגזים..

לפגישה הראשונה שיצאתי עם בעלי הגעתי עם מסטיק בטעווות.

פשוט לא שמתי לב שלא הוצאתי אותו לפני הפגישה...

לבעלי שיחי' זה הפריע אבל הוא החליט להתעלם ולזרום ורק אחרי שהחלטנו

להתחתן הוא גילה לי שזה הפריע לו... ואני גילתי שהגעתי לפגישה ראשונה עם מסטיק..

זה נורא שיעשע אותנו אח"כ, כי זה כ"כ לא מתאים לי ללעוס מסטיק.

בקיצור - גם דברים כאלה יכולים לקרות על אף כל הרישמיות.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.