שלהתאבד זה אגואיסטי. 

כי אם בנאד'ם מתאבד הוא משאיר את אלה שפה להתאבל עליו..

והעיקר זה לתת חיבוק, ונשיקה.. והכי חשוב עידוד..

וסתם ניראה לי שכדי לספר להורים שלה\מורה\מחנכת\יועצת\מדריכה.. או מישו בסיגנון..

ב''הצלחה..

תנסי להראות לה כמה היא שווה משהו , ואל תזכירי לי את זה שהיא רוצה להתאבד....

אם זה ממש רציני, אז תרבי משהו מבוגר כדי שידע, ויטפל...

בהצלחה..!

ותודה על התגובות!!עניתם מהר..

כאילו אני רוצה שתכתבו לי דברים לומר לה!

שלא תעשה את זה...יש מבין?=|

מאוד !!!!!

אבל בכללי לא נראלי שזה יעזור ..

דברי איתה ואם יש חברה יותר קרובה שהיא גם תדבר איתה ...

שאנשים פה יודעים מה לאמר לה.

כל בנאדם וסיבה אחרת. בהתחלה תדברי איתה הרבה ותביני את הראש שלה. (זה שהיא אמרה לך את זה אז כנראה שבתוכה היא זועקת שתעזרי לה, גם אם כלפי חוץ היא אדישה ומראה לך כאילו אומרת לך את זה במקרה)

אם בכל זאת לא הצלחת להבין מדוע היא רוצה להתאבד, אז אין בררה, צריך מישהו שיותר מבין (פסיכולוגים, רבנים)

הסיבות שהבנאדם יכול לרצות להתאבד,  לדעתי:

בהתחלה תבררי איתה בכלל אם היא עצמה יודעת למה היא רוצה להתאבד. אם כן -

תבררי אם זה על משהו ספציפי (מקרה נורא שקרה לה [מישהו מתעלל בה חלילה וכד']) או שסתם היא לא מרגישה טוב מהנסיבות בהם היא חיה. אולי היא מרגישה ששונאים אותה? אולי הנפש שלה רוצה לעשות דברים גדולים וכל הקטנוניות מסביבה מפריעה לה? אולי היא מרגישה בודדה? בנאדם בעולם לא יכול להיות לא תלוי ומושפע משום דבר, לכן צריך לעזור לה להיות תלויה בה' ולהשפיע עליה טוב. בקיצור יכול להיות מיליון ואחד דברים! אני כמעט בטוח שמתוך אלף אנשים עם כל אחד הייתי מדבר משהו שונה בתכלית.

אם היא לא יודעת למה היא רוצה להתאבד, או לא מצליחה להסביר - כנראה שהיא לא רואה משמעות בעולם - וזה מצריך דיבור עמוק, אם את מכירה אותה היטב אני מאמין שבמקרה כזה תצליחי להראות לה את המשמעות של החיים שלה ולעזור לה להבין כמה יקרים החיים שלה.

בהצלחה ואם היא רוצה אני יכול לברר איתה באישי (פשוט מאוד מעניין אותי הראש של אנשים כאלו...)

וגם פסיחאתר יעזור יש כדורים שלוכחים למניעה...(מנסיון סתתם)

ושבטוח יש משהו או מישהו ששווה לחיות בשבילו..

אל תראי לה שאת היסטרית מזה או משו,הרבה יוצאים בהצהרות כאלה כדי למשוך תשומת לב.

אח"כ תגידי לה שכ70% מכל המנסים להתאבד לא מצליחים ובסוף מוצאים את עצמם  על כסאות גלגלים\מחלקה סגורה בגהה.

תביאי לה חיבוק גדול ותגידי לה שה' לא מביא על אדם אתגר שהוא לא יוכל לעמוד בו.

כי לא משנה מה תגידי, אלא אם כן יש לך השפעה ממש ממש טובה עליה, היא לא תשתכנע ממך, בגלל העובדה המצערת שאת לא מקצועית, את מעורבת רגשית, ואת קטנה, כמה שאת מרגישה גדולה. במקום זאת מה לעשות? לדבר ישירות עם ההורים שלה/ המורה שלה ולעדכן אותם בכך - ללא ידיעתה, והם כבר יפנו אותה לטיפול המתאים. תפקידך הוא רק לטווח. במקרה שההורים לא מאמינים לך וחושבים שאת צוחקת עליהם, את יכולה לשכנע אותה להתקשר לער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שעוזרים במקרים כאלה - אנשי מקצוע מוסמכים יושבים שם, שיכולים גם לדבר עם ההורים שלה ולהפנות להמשך יעוץ לפי הצורך.

ולנוחותך: מספר הטלפון של ער"ן הוא פשוט - מחייגים 1201, ואתה שם.

בהצלחה!

שבוע טוב!

בעזהי"ת

היא באה ואמרה לך 'תקשיבי, אני רוצה להתאבד'?

תגידי לה 'אוקי. תודה שעידכנת'.

הדו שיח יתנהל בערך ככה [אגב, לפני שתתחילו בזה כדאי לשים לב אם זה באמת רלוונטי למקרה שלכם..]

היא- 'מה, לא אכפת לך ממני? [בטון נעלב]'

'כן, בטח שאכפת לי, אבל את גם ככה החלטת כבר ואין מצב שתקשיבי לי.'

- 'לא, נו, אני עוד לא ממש בטוחה..'/'טוב, צודקת, באמת החלטתי כבר.'
-אהה, אוקי. אז אנחנו בקטעים של להקשיב?' /'טוב. למסור משהו בשמך?' [-עם החצי השני; להמשיך עד שמגיעים ל'לא, נו,לא ממש החלטתי' או בכלל עד שקולטים שיש נימה כלשהי של היסוס. כמעט תמיד-תמיד זה יגיע.]

עם החצי הראשון, ברגע שהגעת למצב של הקשבה ממנה, יהיה הרבה יותר קל לדבר איתה.

אחרת היה אפשר לעזור יותר.

בכל מקרה, כדאי לפנות ומהר, לאיש מקצוע. אם את לא מוצאת, תתקשרי לע"רן- עזרה ראשונה לנפגעי נפש. 1201

צעד ראשון:

לדבר איתה על הכל, להיפתח אליה, אל הבעיות שלה.

אם היא אמרה לך את זה, זאת אומרת שהיא, במקום כלשהוא, מאמינה שיש לך הכח לעזור לה.

תני לה המון תשומת לב- תנסי לשכנע אותה למה לא כדאי לה: להראות לה את חצי הכוס המלאה שבחייה (מי אוהב אותה, מעריך אותה, היא תחסר לו).

והכי חשוב, תני לה מטרה לחיים, מטרה כמה שיותר עליונה- שלא תפסיק אף פעם.

אם ניסית את כל זה וזה לא הלך: (או שראית שהיא לא כבר לא שומעת לך) תעבירי את זה הלאה- להורים שלה, למנהל, לכל בן-אדם אפשרי שיעזור- גורם מוסמך, עם כל הגועל שבדבר.אם היא רצינית- זה לא צחוק.

חברה..רצינית..להתאבד.

זה מוכר עד שאני בוכה עכשיו.

אני יכולה להגיד לך,

לכל אחת יש את הסיבה שלה.

לפעמים אתה חושב שאתה יודע למה, ובאמת אתה לא.

היא סיפרה לך משהו אחד, ואתה לא מבין שיש עוד משהו אולי. מפחיד יותר. גדול בהרבה.

פסיכולוג..פסיכיאטר....אני לא יודעת.

יש כאלה שלא מסכימים לפתוח את זה בכלל. ואז זה לא עוזר.

תספרי? בחיים לא.

בחיים לא.

לא את.

תהיי מקום שמותר לה להישפך ולדעת ששום מילה לא תעבור, לא חשוב מה היא תגיד.

אני רוצה למות/אנסו אותי/לא יודעת מה.

זה לא ייצא ממך. אפשר לשכנע אותה בעצמה לספר. לא יותר מיזה.

אל תתני לה סיבות לחיות. כי לה יש סיבות למות.

כי לכל אחד יש סיבות לכאן ולכאן,

ולפעמים הסיבות למות גדולות בהרבה. ככה זה.

המלחמה התמידית של מוות וחיים. ולפעמים המוות מתגבר.

כשכואב מדי לחיות.

אני רוצה לדבר איתהההההההה!!!!!!

רוצההההההההההההה!!!

אוף. אוף. אוף. אוף. אוף. אוף.

במקביל תבררי למה היא רוצה להתאבד.

לא תמיד רוצים ללכת לפסיכולוג!!!! יש לי חברה שגם בערך בכיוון של התאבדות והיא לא רוצה לקבל עזרה!!! אמרתי לה והתחננתי שהיא תלך למישהו ותדבר איתו על זה אפילו אלי (זה עדיף מכלום לא?) אבל היא לא רוצה לקבל עזרה! 

אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות למרות שאני מסכימה עם ב.ש. צריך לברר קודם למה? אבל הדבר הכמעט יחיד שאפשר לעשות זה פשוט להיות חברה שלה לדבר איתה, להקשיב לה כשצריך, לעודד וכל מה שעולה על דעתך

יכול להיות שהיא סתם אומרת את זה כי קשה לה..במשו בחיים!!

זה לא מחייב שהיא באמת תתאבד גמני לפעמים שקשה לי אני אומרת שבא לי להתאבד/למות..

ואני לא מתכוונת לירות בעצמי..

אולי זה נובע מתוך קושי ומרצון שאת בתור חברה תתענייני!

בהצלחה!!!!!!!!

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.