שלהתאבד זה אגואיסטי. 

כי אם בנאד'ם מתאבד הוא משאיר את אלה שפה להתאבל עליו..

והעיקר זה לתת חיבוק, ונשיקה.. והכי חשוב עידוד..

וסתם ניראה לי שכדי לספר להורים שלה\מורה\מחנכת\יועצת\מדריכה.. או מישו בסיגנון..

ב''הצלחה..

תנסי להראות לה כמה היא שווה משהו , ואל תזכירי לי את זה שהיא רוצה להתאבד....

אם זה ממש רציני, אז תרבי משהו מבוגר כדי שידע, ויטפל...

בהצלחה..!

ותודה על התגובות!!עניתם מהר..

כאילו אני רוצה שתכתבו לי דברים לומר לה!

שלא תעשה את זה...יש מבין?=|

מאוד !!!!!

אבל בכללי לא נראלי שזה יעזור ..

דברי איתה ואם יש חברה יותר קרובה שהיא גם תדבר איתה ...

שאנשים פה יודעים מה לאמר לה.

כל בנאדם וסיבה אחרת. בהתחלה תדברי איתה הרבה ותביני את הראש שלה. (זה שהיא אמרה לך את זה אז כנראה שבתוכה היא זועקת שתעזרי לה, גם אם כלפי חוץ היא אדישה ומראה לך כאילו אומרת לך את זה במקרה)

אם בכל זאת לא הצלחת להבין מדוע היא רוצה להתאבד, אז אין בררה, צריך מישהו שיותר מבין (פסיכולוגים, רבנים)

הסיבות שהבנאדם יכול לרצות להתאבד,  לדעתי:

בהתחלה תבררי איתה בכלל אם היא עצמה יודעת למה היא רוצה להתאבד. אם כן -

תבררי אם זה על משהו ספציפי (מקרה נורא שקרה לה [מישהו מתעלל בה חלילה וכד']) או שסתם היא לא מרגישה טוב מהנסיבות בהם היא חיה. אולי היא מרגישה ששונאים אותה? אולי הנפש שלה רוצה לעשות דברים גדולים וכל הקטנוניות מסביבה מפריעה לה? אולי היא מרגישה בודדה? בנאדם בעולם לא יכול להיות לא תלוי ומושפע משום דבר, לכן צריך לעזור לה להיות תלויה בה' ולהשפיע עליה טוב. בקיצור יכול להיות מיליון ואחד דברים! אני כמעט בטוח שמתוך אלף אנשים עם כל אחד הייתי מדבר משהו שונה בתכלית.

אם היא לא יודעת למה היא רוצה להתאבד, או לא מצליחה להסביר - כנראה שהיא לא רואה משמעות בעולם - וזה מצריך דיבור עמוק, אם את מכירה אותה היטב אני מאמין שבמקרה כזה תצליחי להראות לה את המשמעות של החיים שלה ולעזור לה להבין כמה יקרים החיים שלה.

בהצלחה ואם היא רוצה אני יכול לברר איתה באישי (פשוט מאוד מעניין אותי הראש של אנשים כאלו...)

וגם פסיחאתר יעזור יש כדורים שלוכחים למניעה...(מנסיון סתתם)

ושבטוח יש משהו או מישהו ששווה לחיות בשבילו..

אל תראי לה שאת היסטרית מזה או משו,הרבה יוצאים בהצהרות כאלה כדי למשוך תשומת לב.

אח"כ תגידי לה שכ70% מכל המנסים להתאבד לא מצליחים ובסוף מוצאים את עצמם  על כסאות גלגלים\מחלקה סגורה בגהה.

תביאי לה חיבוק גדול ותגידי לה שה' לא מביא על אדם אתגר שהוא לא יוכל לעמוד בו.

כי לא משנה מה תגידי, אלא אם כן יש לך השפעה ממש ממש טובה עליה, היא לא תשתכנע ממך, בגלל העובדה המצערת שאת לא מקצועית, את מעורבת רגשית, ואת קטנה, כמה שאת מרגישה גדולה. במקום זאת מה לעשות? לדבר ישירות עם ההורים שלה/ המורה שלה ולעדכן אותם בכך - ללא ידיעתה, והם כבר יפנו אותה לטיפול המתאים. תפקידך הוא רק לטווח. במקרה שההורים לא מאמינים לך וחושבים שאת צוחקת עליהם, את יכולה לשכנע אותה להתקשר לער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שעוזרים במקרים כאלה - אנשי מקצוע מוסמכים יושבים שם, שיכולים גם לדבר עם ההורים שלה ולהפנות להמשך יעוץ לפי הצורך.

ולנוחותך: מספר הטלפון של ער"ן הוא פשוט - מחייגים 1201, ואתה שם.

בהצלחה!

שבוע טוב!

בעזהי"ת

היא באה ואמרה לך 'תקשיבי, אני רוצה להתאבד'?

תגידי לה 'אוקי. תודה שעידכנת'.

הדו שיח יתנהל בערך ככה [אגב, לפני שתתחילו בזה כדאי לשים לב אם זה באמת רלוונטי למקרה שלכם..]

היא- 'מה, לא אכפת לך ממני? [בטון נעלב]'

'כן, בטח שאכפת לי, אבל את גם ככה החלטת כבר ואין מצב שתקשיבי לי.'

- 'לא, נו, אני עוד לא ממש בטוחה..'/'טוב, צודקת, באמת החלטתי כבר.'
-אהה, אוקי. אז אנחנו בקטעים של להקשיב?' /'טוב. למסור משהו בשמך?' [-עם החצי השני; להמשיך עד שמגיעים ל'לא, נו,לא ממש החלטתי' או בכלל עד שקולטים שיש נימה כלשהי של היסוס. כמעט תמיד-תמיד זה יגיע.]

עם החצי הראשון, ברגע שהגעת למצב של הקשבה ממנה, יהיה הרבה יותר קל לדבר איתה.

אחרת היה אפשר לעזור יותר.

בכל מקרה, כדאי לפנות ומהר, לאיש מקצוע. אם את לא מוצאת, תתקשרי לע"רן- עזרה ראשונה לנפגעי נפש. 1201

צעד ראשון:

לדבר איתה על הכל, להיפתח אליה, אל הבעיות שלה.

אם היא אמרה לך את זה, זאת אומרת שהיא, במקום כלשהוא, מאמינה שיש לך הכח לעזור לה.

תני לה המון תשומת לב- תנסי לשכנע אותה למה לא כדאי לה: להראות לה את חצי הכוס המלאה שבחייה (מי אוהב אותה, מעריך אותה, היא תחסר לו).

והכי חשוב, תני לה מטרה לחיים, מטרה כמה שיותר עליונה- שלא תפסיק אף פעם.

אם ניסית את כל זה וזה לא הלך: (או שראית שהיא לא כבר לא שומעת לך) תעבירי את זה הלאה- להורים שלה, למנהל, לכל בן-אדם אפשרי שיעזור- גורם מוסמך, עם כל הגועל שבדבר.אם היא רצינית- זה לא צחוק.

חברה..רצינית..להתאבד.

זה מוכר עד שאני בוכה עכשיו.

אני יכולה להגיד לך,

לכל אחת יש את הסיבה שלה.

לפעמים אתה חושב שאתה יודע למה, ובאמת אתה לא.

היא סיפרה לך משהו אחד, ואתה לא מבין שיש עוד משהו אולי. מפחיד יותר. גדול בהרבה.

פסיכולוג..פסיכיאטר....אני לא יודעת.

יש כאלה שלא מסכימים לפתוח את זה בכלל. ואז זה לא עוזר.

תספרי? בחיים לא.

בחיים לא.

לא את.

תהיי מקום שמותר לה להישפך ולדעת ששום מילה לא תעבור, לא חשוב מה היא תגיד.

אני רוצה למות/אנסו אותי/לא יודעת מה.

זה לא ייצא ממך. אפשר לשכנע אותה בעצמה לספר. לא יותר מיזה.

אל תתני לה סיבות לחיות. כי לה יש סיבות למות.

כי לכל אחד יש סיבות לכאן ולכאן,

ולפעמים הסיבות למות גדולות בהרבה. ככה זה.

המלחמה התמידית של מוות וחיים. ולפעמים המוות מתגבר.

כשכואב מדי לחיות.

אני רוצה לדבר איתהההההההה!!!!!!

רוצההההההההההההה!!!

אוף. אוף. אוף. אוף. אוף. אוף.

במקביל תבררי למה היא רוצה להתאבד.

לא תמיד רוצים ללכת לפסיכולוג!!!! יש לי חברה שגם בערך בכיוון של התאבדות והיא לא רוצה לקבל עזרה!!! אמרתי לה והתחננתי שהיא תלך למישהו ותדבר איתו על זה אפילו אלי (זה עדיף מכלום לא?) אבל היא לא רוצה לקבל עזרה! 

אני לא חושבת שיש הרבה מה לעשות למרות שאני מסכימה עם ב.ש. צריך לברר קודם למה? אבל הדבר הכמעט יחיד שאפשר לעשות זה פשוט להיות חברה שלה לדבר איתה, להקשיב לה כשצריך, לעודד וכל מה שעולה על דעתך

יכול להיות שהיא סתם אומרת את זה כי קשה לה..במשו בחיים!!

זה לא מחייב שהיא באמת תתאבד גמני לפעמים שקשה לי אני אומרת שבא לי להתאבד/למות..

ואני לא מתכוונת לירות בעצמי..

אולי זה נובע מתוך קושי ומרצון שאת בתור חברה תתענייני!

בהצלחה!!!!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...