בס"ד
נתיבות שלום ספירת העומר.
(אם אין לך כח להכל אז שווה לך לפחות לקרוא את הסוף-את החלק המודגש
)
"וספרתם לכם ממחרת השבת" יש לדקדק מהפסוק שכתב את יו"ט ראשון של פסח בלשון של שבת וצריך ביאור עניינו.
כתוב בספרים הקד' על הפסוק "תספרו חמישים יום" שימי הספירה כוללים גם את יו"ט ראשון של פסח עד שנחשב לחטיבה אחת של חמישים יום וצריך ביאור בזה.
ועוד יש לדקדק בזה שהכתוב משתמש בלשון של שבת על ימי הספירה-"וספרתם לכם ממחרת השבת", "שבע שבתות תמימות תהיינה", "עד ממחרת השבת השביעית", וצריך להבין מדוע השתמש לימי הספירה בלשון של שבת.
וי"ל שבשבת יש שתי בחינות: "זכור" ו"שמור": "זכור את יום השבת לקדשו"-כנגד עשה טוב ו"שמור את יום השבת לקדשו"-כנגד סור מרע.דהיינו שבשבת יש שתי בחינות של קדושה-קדושת עשה טוב כנגד זכור וקדושת סור מרע כנגד שמור וז"ש "את שבתותי תשמרו" מרמז שיש בשבת קודש ב' בחינות-עשה טוב וסור מרע.
וכן בימי הספירה שהם הכנה לקבלת התורה יש שני סוגים של הכנה -סור מרע ועשה טוב-בהתחלה זה בחינת יצ"מ שצריך לצאת ממ"ט שערי טומאה דהיינו סור מרע ואח"כ עד שמגיעים למתן תורה שאז זה כבר עשה טוב.
כמו שכתוב בתפילה אחרי הספירה"לטהרנו מקליפתנו ומטומאותינו,ולטהרנו ולקדשנו בקדושתך העליונה" שיש בזה את שני העניינים-סור מרע ועשה טוב.
ושייכות ימי הספירה לשבת היא שכל ענייני קדושה נמשכים משב"ק כמו שכתוב בראשית חכמה עה"פ "ויברך א-לוקים את יום השביעי ויקדש אותו" ששבת היא מקור הקדושה וכל יהודי שרוצה להתקדש יכול להמשיך ממנה קדושה על עצמו,גם כך בימי הספירה שהכול נמשך מהימים האלו כמו בשבת שהכול נמשך ממנה-שתחילת ימי הספירה זה יצ"מ לצאת ממ"ט שערי טומאה ולהתקדש ולהגיע עד לקבלת התורה וזה עניינה של ספירת העומר לזרוק את הטומאה ואח"כ למשוך את הקדושה עד שנגיע אל מקור הקדושה שזה שבועות שמשם הכל נמשך על ימי השנה בב' בחינות של סור מרע ועשה טוב.
והביאור בהא דפסח נקרא שבת משום שהארת יו"ט ראשון של פסח זה היה התעוררות של מעלה וכן גם שבת זה התעוררות של מעלה ובזה שונה יו"ט ראשון של פסח מכל שאר החגים ומשאר ימי הפסח גופו שהם. התעוררות של מטה כמ"ש "מקדש ישראל והזמנים"-שע"י עבודה של ישראל הם זוכים לקדש את הזמנים.
וכמו שכתוב באר"י ז"ל שכאשר הקב"ה היה חפץ להוציא את ישראל ממצרים אז האיר להם באור גדול ונורא ולאחר מכן התחילו ימי הספירה שבהם ישראל עוררו עצמם כדי להגיע לקבלת התורה דהיינו שיגיעו ע"י העבודה שלהם לשבועות כמו בהתעוררות של מעלה שהייתה ביו"ט ראשון של פסח.
ועל דרך זה שיו"ט ראשון של פסח הוא התעוררות של מעלה אפשר לבאר למה היו"ט הראשון של פסח הוא חלק מהחמישים יום על פי דברי הס"ק מסלונים שפעם בא אליו אדם ושאל אותו למה בפעם הראשונה שהוא הגיע אליו זה היה לו כל כך קל ובפעם השנייה ששוב רצה לבוא אליו היה לו הרבה קשיים בדרך. והשיב לו בדרך משל-לקחו בן אדם אחד ושמו אותו למעלה ביער יפה עם עצים מעינות ונוף מקסימים והוא הרגיש וראה את כל היופי והאוויר שיש למעלה ורצה לבוא לגור שם ואח"כ הורידו אותו ואמרו לו אם אתה רוצה לגור פה אתה צריך לעלות בכוחות עצמך ברור שאחרי שהאדם ראה את כל הנוף והאוויר שיש שם למעלה יעלה בכוחות עצמו אבל אם לא היו מעלים אותו למעלה ומראים לו את הנוף והאוויר שיש שם למעלה אז היה מתייאש כבר בהתחלה כי לא היה יודע כמה יפה שם.וכן גם בעבודתו יתברך שבהתחלה נותנים לאדם כוחות של מעל הטבע דהיינו שמקבל את הכל בקלות כמעט בלי מאמץ והאדם מרגיש את העונג שיש בזה בבחינת "טעמו וראו כי טוב ה'" ואח"כ לוקחים לו את זה ואומרים לו עכשיו תעשה את זה בכוחות שלך אחרי שאתה יודע למה תגיע אז אתה תתאמץ אפילו שקשה,ולפי זה מתבאר לנו למה יו"ט ראשון של פסח הוא גם חלק מימי הספירה-שביו"ט יש התעוררות של מעלה-שריבונו של עולם אומר לנו אני רוצה מעכשיו שתתאמצו עד שבועות בכוחות שלכם עד שתגיעו למדרגה שאני נתתי לכם כמו של יו"ט ראשון של פסח.ולפי דברינו מובן שיו"ט ראשון של פסח הוא חלק בלתי נפרד מימי הספירה שהוא נותן לנו את כל הכח שיש בספירת העומר.
שבוע טוב!!!
לע"נ הקד' בן יוסף בן נעם.
