אני יודעת שאני נשמעת.. לא משהו, שאני עושה רושם של מידרדרת, אבל השאלה שלי תמימה ביותר. באמת..
אני יודעת שאני נשמעת.. לא משהו, שאני עושה רושם של מידרדרת, אבל השאלה שלי תמימה ביותר. באמת..
ולך, ילדה נשמה- מוזמנת באישי...ושתדעי- אני כ-ל- כ-ך מבינה אותך! בחיי!!!מבינה את התסכול, ההתמרדות..הקושי האמיתי..והרצון לתשובות.
מקווה שבאישי אני אוכל לפרט ולעזור בעז"ה...בבקשה תפני אליי!
וממליצה לך לראות את http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=10582&cat_id=3930 השיעור הזה .
זה של הרב יוני לביא מחברים מקשיבים.
אבל אם אין מישי וזה חשוב לה אני מוכן להשתדל לעזור לה באישי..
סתם כי הגבת לעוד מישהי שתתפנק על האנטר
גם לבנים יש כללי צניעות שהם צריכים לפעול לפיהם ,כללי הצניעות שלהם אולי פחות מחמירות (משום שבאופן טבעי אישה מושכת יותר מגבר במקומות שצריך להצניע) אך הן בהחלט קיימות..
ב.צניעות הוא גם מושג שקשור לעולמו הרוחני והפרטי של האדם .
הנה מה שרשמתי בשירשור דומה על שירת נשים מזמן, אני שמח להוסיף באישי:
וואי, זה קשה... ומתסכל, ומכעיס, ומרגיז ומעצבן.. כי אני שרה ממש יפה וגם ממש חם לי, והשרוולים האלה מגרדים רצח, ו... ומה, בגלל שלבנים יש רק דבר אחד בראש, בגלל התיסבוכים שלהם אני צריכה לסבול?
כמה פעמים שמעתי את זה. אני מניח שכל אחת שואלת את זה מתישהו. זה מתבקש. ובכלל, כל הסייגים האלה כל כך מציקים.. לכולם. אבל אם תשימו לב לשאלות של בני נוער על צניעות, וגדרים, ושמירת נגיעה וכל זה, אולי תבחינו במשהו מעניין:
בנות שואלות בעיקר: למה? אני לא מבינה.. מה כבר יקרה אם...?
ובנים: אוף, למה? אני רוצה מאוד, וזה קשה...
והפואנטה שלי היא, שנכון שבחודש האחרון בטח שמעתן באולפנה יותר שיחות על צניעות מאשר אני שמעתי אי פעם, אבל תבינו - אני, אנחנו,... אנחנומרגישים את זה. ואנחנו חווים את זה וכואבים את זה פי מאה, כי זה בעצמות שלנו, וזה רק מחכה לשעת כושר. ואין לכן מושג - לא משנה כמה תשמעו על זה - כמה כואב לגבר כשהוא שומע אותך מזמרת לעצמך את החדש של, או מפשילה שרוולים בחום הזה, וגם החצאית הקצרה הזאת הרבה יותר אופנתית.
וזה קרב, מלחמה! שנמשכת יום יום, שעה שעה. ואנחנו רק צריכים את כל העזרה שנוכל לקבל! אבל שירת נשים.. זה כמו להכניס את האויב מהדלת האחורית כשאני עומד על המשמר בחזית.
בבקשה. אל תכניסו אותו.
אין לי ספק שאת יכולה לדקלם את כל מה שאמרו לך באולפנא, אבל אני.. זה בדם שלי, זה כמו שברורה לך כל כך המצווה הזאת.. לא לרצוח. ככה זה בשבילי. כל כך ברור. כל כך חשוב.
כל כך מסוכן.
אבל עם בנות יותר נעים לדבר וגם אפשר לדבר קצת יותר פתוח ולהסתכל על הצניעות לא רק מהפן של העזרה לבנים
מה שרשמתי אז:
וואי, זה קשה... ומתסכל, ומכעיס, ומרגיז ומעצבן.. כי אני שרה ממש יפה וגם ממש חם לי, והשרוולים האלה מגרדים רצח, ו... ומה, בגלל שלבנים יש רק דבר אחד בראש, בגלל התיסבוכים שלהם אני צריכה לסבול?
כמה פעמים שמעתי את זה. אני מניח שכל אחת שואלת את זה מתישהו. זה מתבקש. ובכלל, כל הסייגים האלה כל כך מציקים.. לכולם. אבל אם תשימו לב לשאלות של בני נוער על צניעות, וגדרים, ושמירת נגיעה וכל זה, אולי תבחינו במשהו מעניין:
בנות שואלות בעיקר: למה? אני לא מבינה.. מה כבר יקרה אם...?
ובנים: אוף, למה? אני רוצה מאוד, וזה קשה...
והפואנטה שלי היא, שנכון שבחודש האחרון בטח שמעתן באולפנה יותר שיחות על צניעות מאשר אני שמעתי אי פעם, אבל תבינו - אני, אנחנו,... אנחנומרגישים את זה. ואנחנו חווים את זה וכואבים את זה פי מאה, כי זה בעצמות שלנו, וזה רק מחכה לשעת כושר. ואין לכן מושג - לא משנה כמה תשמעו על זה - כמה כואב לגבר כשהוא שומע אותך מזמרת לעצמך את החדש של, או מפשילה שרוולים בחום הזה, וגם החצאית הקצרה הזאת הרבה יותר אופנתית.
וזה קרב, מלחמה! שנמשכת יום יום, שעה שעה. ואנחנו רק צריכים את כל העזרה שנוכל לקבל! אבל שירת נשים.. זה כמו להכניס את האויב מהדלת האחורית כשאני עומד על המשמר בחזית.
בבקשה. אל תכניסו אותו.
אז מה הבעיה? לענ"ד בהבנה.
שימי לב לזה שהקב"ה לא מוזכר פה בכלל. אני מתכוון להבנה הבסיסית של האמונה.
עד כמה את מודעת לקיומו? עד כמה חזקה האמונה שלך בו, ועד כמה אמיתות בתורה שהוא נתן לנו מבוססת בקרבך?
ברור שלא יובנו לך פרטים בהלכה ובדרך חיים של אדם שומר תורה ומצוות אם הבסיס לא יושב אצלך בלב טוב.
אם את רואה את ההודעה הזו, את מוזמנת לשלוח לי מסר"ש(כדי לשמור על חשאיות מבחינתך, תפתחי משתמש חדש, בדיוק 2 דק') על כל שאלה אמונית בסיסית שיש לך- ואני אעשה את כל המאמצים לענות לך תשובה מספקת ומרצה.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...