1. ממש חשוב גם כשחברה שלך מציאה צריך לברר הרבה זה שחברה שלך בת 20 זה לא אומר שהיא יכולה לדעת טוב יותר על בחור משדכנית מנוסה... (נקודה למחשבה...)

2. את צריכה לדעת מה את מצפה שהבית שלך יראה... אם את רוצה בעל שעובד את לא תתפשרי על בן תורה! אם את רוצה לגור בישוב את לא תתפשרי על עיר...(שוב נתתי דוגמאות על דברים שחשובים לך ואת רוצה שהם יהיו..)

אבל אם יש לך דברים שהם פחות חשובים וזה לא הציפיות שלך וזה סתם איזה חלום לא מהותי (כמו למשל סתם שיהיה לו גומת חן{דוג פטטית ביותר!}אז אני חושבת שאת יכולה להתפשר)

עכשיו יש משהו שזה לא ציפיות וזה לא דברים שוליים זה נקרא בימנו חסרונות.. לכולנו יש אותם ואנחנו לא מושלמים...

עכשיו יש דברים שלא תסכימי לוותר עליהם(למשל: עצבני, קמצן, חלש אופי וכו וכו...) ואת לא תהיה מוכנה לוותר עליהם  וזה הגיוני... ויש חסרונות שאת יותר יכולה "לסבול" (אני נותנת דוג') חלש אופי את יכולה לקבל ולהכיל ולקבל את זה שהבעל שלך הוא לא אחד שעומד על שלו.. אבל זה תלוי בך יכול להיות שלאת אחרת זה ממש לו והיא רוצה שבעלה יעמוד על שלו!! זה תלוי בך ולא בסביבה!!! את צריכה לחיות עם האדם הזה כול החיים לא אף אחד אחר ושלא יאכילו אותך לוקשים שאת צריכה להתפשר על משהו שאת לא מסוגלת!! 

אם את רוצה באישי אני אספר לך סיפור..

3. אני אישית חושבת שאין דבר כזה חלומות השאלה כמה את מתפללת על זה מכול הלב?? כמה את באמת רוצה את זה?? אני אישית חושבת שהדבר הכי טוב לעשות זה איזה תכונות את רוצה שהיו בו (גם פנימי וגם חיצוני) תדמיני דמות אבל לא מוכרת ותתפללי למשהו כזה אבל לא התפלל ביאוש או באכזבה  כשאת מתפללת למשהו שאת רוצה את עושה את זה בשמחה באהבה בתודה על כול מה שיש לך עכשיו ובתודה כשתקבלי את בעליך!

אבל שזה לא יעיף אותך את צריכה עדיין לברר על כול הצעה לא משנה אם זה שדכנית או חברה גם חברה שלך לא יכולה לדעת עם הבחור מולה הוא מה שאת רוצה!

ב"הצלחה בהמשך שנשמע בשורות טובות!

שרון

לפי דעתי (וכבר הזכרתי זאת), הבירורים הכי טובים הם ע"י הכנה מראש של שאלות ספציפיות מלוות בדוגמאות.

כל הדיבור הערטילאי הזה- נחמד מקסימה וכו', בדרך כלל לא שווה הרבה.

שרון- את כל זה אני יודעת. אני שואלת בעקבות המכתב  שהביאו כאן באחד השרשורים

(בקצרה- מישהי שהתחתנה בגיל יחסית מבוגר, רושמת עלזה, שהיא התחתנה עם מישהו מאוד שונה ממה שהיא חשבה שהוא יהיה..

אם מישהיא יודעת  איך להביא את הקישור לשרשור זה יעזור..)

ובעקבות עוד אנשים שאומרים כמוה.

מצד אחד- יש את האלה שאומרים מה שאת רשמת

ומצד שני- יש את האלה שאומרים את מה שרשום בסוגריים^ ולפי מה שאני זוכרת מהשירשור, רובם הסכימו איתה

אז אני שואלת- איך יודעים מה נכון??? מה באמת באמת חשוב ומה לא(אני לא מדברת על הדוגמאות שהבאת, הם באמת ברורים לכולם..)

וארמי- אם חברה מציעה אותו, אז מן הסתם די שמעת על הבחור\בחורה..

אז אני שואלת(בשביל שיהיה דיון..)- עד כמה נכון לברר?? ממש לעומק?! ואני אשמח לשמוע מה זה שאלות ספציפיות..(ברור שאצל כל אחד זה שונה, אבל בגדול.. כי כששואלים אותי שאלות ספצפיות אני די נתקעת, לכן אשמח לשמוע..)

ע"י שיחת יעוץ עם מישהו מנוסה מעל גיל 20 (סליחה),

שדכנית או יועץ שמתמחה בתחום רווקים-

לישפה יש מחלקת יעוץ מצויינת שמורכבת מכמה יועצים ויועצות-

שווה שיחה אחת כדי לתפוס כיוון,

האם זה מוגזם? עד כמה? האם זה משתנה לפי הגיל?

(ז"א אם הגעתי לגיל מופלג אולי כדאי לעשות חושבים מחדש...)

עדיף לענ"ד מאשר לצאת למיליון דייטים ולהתאכזב או לפסול הצעות בעלות פוטנציאל גבוה

שירת- מנהלת מחלקת יעוץ- תפנה אותך למי שיכול לעזור לך הכי  054-5450285

אולי זה פרסומת אבל מניסיון מי שפנה לא התאכזב

השאלה היא מה באמת חשוב לך, ועל מה את לא מוכנה לוותר בשום מצב.

את הדברים האלה חייבים לברר, אם מאוד חשוב לך שהוא ייצא לעבוד- תבררי היטב שזה מה שהוא רוצה.

אם חשוב לך שהוא לא מתנגד לאינטרנט- תבררי את זה.

אם חשוב לך שהוא משכיל- תבררי את זה.

אם חשוב לך שהוא קורא ספרי חול- תבררי את זה.

איך מבררים זאת?

פשוט מכינים שאלות שמהם תוכלי לדעת בבירור.

הוא קרא אלכסנדר דיומא?

הוא מתנגד לזה?

וכו' וכו'

(מי שמבררים אצלו, לא חייב להמציא תשובות, לא פעם ולא פעמיים, פשוט שאלתי את המשודך עצמו ואז חזרתי ועניתי לה)

מצאתי אותו במייל שלי ואני מתאר שזוה הכוונה

אני בכלל לא חושבת שיש עניין לקחת מכאן דוג' לחיים 

1. לא נראה שהיא התפשרה על הבחור נראה שאולי לא הייתה בהתחלה התאמה אבל לאט לאט היא רצת אותו בעצמה ככה שאין כאן באמת התפשרות

2.זה שבנות/ בנים פסלים על דברים שמה בכך צריך לברר למה אבל אם זה דברים שמהותיים לבת/בן כנראה שהם מחפשים משהו ספציפי אין מה לעשות!!

3. אני לא חושבת שצריך "להתפשר", צריך "לקבל"  אם היה כאן וויתר על עקרונות ולא הכלה אני לא רוצה לדעת איך זה יראה אח"כ... אין צריך לקבל את העובדה שאין דבר כזה מושלם  ויש חסרונות השאלה כמה יש מוכנות לעבודה ביחד בתור זוג!

אם יש התפשרות זה לא אמתי צריך להבין יש אותי ואת בן/בת הזוג שלי לא כיחידה נפרדת אלא משפחה מאוחדת!! וזה לא מחייב יכול להיות שהם יהיו שונים בתכלית אבל הם יקבלו אחד את השני ולא התפשרו שזה לא פו ולא שם!! 

כל מי שאומר לך להתפשר - שאל אותו אם הוא מכיר מישהוש שהתפשר....

עדיין לא פגשתי מישהו שהתפשר

מה שיש לרוב הוא אנשים שמגלים שהיופי של המציאות הוא הרבה יותר מהדמיון והחלומות 

ואז הם מתוחתנים

וזה מה שאני ממליץ גם לך..

מה חשוב? מה לא מספיק חשוב?

וגם בתוך מה שחשוב - איפה עובר הקו? הרי אין מישהו מושלם - אפילו בתחום אחד...

אני כבר לא יודעת...

ואת המסקנות לגבייך- תוכלי לקבל או שלהחליט אחרת.

לגבי השאלה הראשונה: אני לא יודעת אם יש מדד ברור, אלא אני חושבת שהתשובה היא שזה תלוי גיל: 

אם הגיל מבוגר - אז אולי יש עניין להתייעץ עם מישהו מקצועי כדי שיעזור להבהיר דברים

ואם הגיל צעיר, אזי הנסיון- שמגיע בפגישה אחר פגישה הוא זה שיקבע.. כלומר: אם תראי שברוב הפעמים, כשומצעות לך הצעות טובות ואת מקדימה ומבררת עליהם נכונה ובכ"ז ברוב הפעמים את פוסלת אז אולי יש עניין לעשות חושבים ולבחון את צעדייך. 

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.