כאילו,אין שום בעיה וזה,אבל למה אתה בפורום הזה? אתה יודע,זה פורום של דתיים..נראה לי..

חוצמזה,למה אתה צריך כיפה?

או שתקנה אפשו...(יש מלא מקומות שמוכרים)

או שתמצא מישי שתסרוג לך... (יש מלא בנות שאין להם למי לסרוג....)

                       בהצלחה!!!

מה לא דתי? אתה בסדר או שפרצו לך לחשבון?

אבל אין למי כל מי שאני מכירה (משפחה, חברים) לא לובשש סרוגה... רק עור

אולי לכה אני אסרוג.... נראה אבל זה מוזר לסרוג למישו שאני לא מכירה אבל סבבה

אבל אולי כן....

לי לא אכפת לסרוג למישו שאני לומכירה אבל אני סורגת מזעזע....

סתם וגם רק עכשיו התחלתי ללמוד אז זה לא הכי יפה וזה....

א'. דתי וחצי.. דתי זה אפילו לא הגדרה מתאימה כי הוא אפילו יותר  (זה כדי להמחיש שהוא חזק מאוד)

ב'. תבדוק באמת אם פרצו לך לחשבון |חושד| או שזה השכרות של פורים(?!)

ג'. ביניי"ש ידוע לך שיש פה כמות של אנשים שלא דתיים? אז כן יש!

נראה לי (לעניות דעתי. ) שהוא היתכוון שהוא רוצה כיפה חדשה, אבל אין לו ממי לקנות אחת כזו. ( מקווה לפחות.. )
טוב, אין לי מה להוסיף בוגע לכיפות, יומטוב לכולם!

(למי שלא יודע - אני לא דתי)

נראה לי באמת פרצו לך לחשבון

אם פגעתי במשהו,זו לא היית כוונתי בכלל..לא ידעתי שיש..אשמח להכירם..

עוד פעם סליחה אם משהו נפגע..

אם הייתי מצליחה להחזיק מסרגה וחוט באותה יד..

אולי יומאחד נשקיע בללמוד לסרוג, אבל אינלי כוח בנעל!!

[למרות שמזה באלי לסרוג לאחשלי כיפה חדשה ויפהה שכתוב עליה ת'שם שלו בקטן..]

אז.. אולי יומאחד D=

[אגב, ב.ש, אני מכירה את אחותך..חחח]

כשסורגים - ביד אחת מחזיקים את הכיפה והמסרגה וביד השניה את החוט......

אני לא יודעת לסרוג.. יואוו.. מצטערת!

דווקא הכי טוב זה שהוא סורג לעצמו!!

אני מכירה כמה שב"ה סורגים לעצמם, ועליהם אני אומרת- כן ירבו.

שיסרגו.

למה הם צריכים לקנות כיפה/לחפש חברה של בתדודה של חבר'שך מהישיבה כדי שתהיה לך כיפה שאתה אוהב בדיוק בצבעים ובדוגמא שמתחשק לך לכבוד פסח?

יאללה תסרגו לעצמכם ואל תבלבלו בשכל!

יש גבול להשפלה.. בשביל מה אנחנו מפרנסים אתכן?

*כמובן שלא עשיתי מן העשוי

גבר=מפרנס

אישה=עובדת בית

סליחה אם עיוותתי את כוונתך- אשמח להסבר.

אבל בימינו זה קצת פחות מקובל.

(ב"ב, פרק השותפין)

סבבה,

אבל אל תתלוננו על נשים שמגהצות כרטיסי אשראי או גברים שצריכים לשלם בדייט,

הרי אתם "מפרנסים אותנו"..

בערך כל הבנים שאני מכירה מכינים לעצמם ת'ציצית, ואתה עושה טובה כשאתה תופר אותה אם היא נקרעת??

יש גבול להשפלה שלנו!

כאילו, אנחנו גם חייבות לצאת לעבוד [כי הוא בישיבה לומד..] וגם להכין לכם את כל הבגדים...

תכף תגיד שאנחנו גם צריכות שכל יום תגיע הביתה ותהיה לך ארוחת צהריים מבושלת וטריה.

תכל'ס, מה עושה בנאדם שיוצא עם מישי שלא יודעת לבשל, לסרוג, לגהץ, לתקן בגדים..? כאילו, הוא יצטרך לעשות הכל לעצמו...

רק קושרים את החוטים...

ככה אחים שלי לפחות...

ואני חושבת שהוא התכוון ללתפור את הבד ממש.

פתילים, תודה רבה.

אם בנים ילכו בבחירת אישה לפי הקריטריונים אם היא יודעת לסרוג ולתקן בגדים כנראה שאני אשאר רווקה לנצח . או שאולי יש בנים נורמלים בעולם? |תוהה| (נורמלים הכוונה לכאלה שלא הולכים לפי קריטריונים אלו)

(לבשל ולגהץ אני צריכה להתחיל ללמוד )

יא דתלש בסרט

יאללה, הגיע הזמן ללמוד. מה בעלכן היקר יעשה?

אני יודעת צעיף וכיפה רגילה.. באלי ללמוד כיפה גדולה.

לא ילבש סרוגה?

אבל בכל מקרה, אני בטוחה שזה מאוד כיף להעניק לבעל שלך כיפה שהכנת.

למה לי להתעסק עם הדבר הזה...
כמה סבלנות יכולה להיות לבנאדם ? (תוהה)

"גם ככה אנחנו נפרנס אתכן בעוד כמה שנים"

"מתי?"

"עוד 10 שנים"...

קרעתם אותי עכשיו...

"אני בטוחה שזה מאוד כיף להעניק לבעל שלך כיפה שהכנת."

חחחחחחחח.... יא בל"חים

תבקש בפורום תפירה וסריגה...

ומה זה הקטע של הלא דתי?

אבל מי יודע אולי כן ולא שמענו על זה?

אפשר אפילו עם תמונה של גיטרה, או פקק של נסטי [חוה! שוש!! ]

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t358585#4358925 - תיכנס\י לכאן ותראה\י..

גם אני שמכירה אותו בערך הייתי בשוק ולא הבנתי מה הולך פה!

(וב.ש. אני מדגישה את הבערך שלא תכעס עלי אחרי זה )

יש תוור אררוך אררוך אצלי...

ואני סורגת לחברים והאחים של חברות שלי..

להגשים לו ת'פינטוזים.

אוווף שמישו פה ילמד אותי לסרוגג!!!

נראלי בחופש אני אלמד... [נשמע כאילו זה נהיגה או משו שקשה ללמוד...]

אני אגיד לכם מה הבעיה שלי, אמא שלי לימדה אותי לפני כמה שנים לסרוג, קלטתי, אבל זה פשוט יצא לי תוך שניה קערה אומללה וקטנה. פשוט לא הצלחתי להשטיח אותה!!

ככה תצא לך כיפה ישרה ועגולה בסוף...

אני גם יכולה לסרוג לך אם אתה רוצה כי כמו שאמרו בהתחלה יש בנות שאין להם למי לסרוג... אחים שלי הולכים עם כיפות גדולות כאלו בחוט עבה ולפעמים כבר משעמם לסרוג בחוט הזה אז כשבאלי לסרוג בחוט דק אינלי למי =)

אז אני עושה מחזיקי מפתחול... זה גם נחמד..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...