אתמול הלכתי עם הכיתה לבית העלמין הצבאי ופקדנו את קברותיהם של הנצר האחרון (ניצולי שואה שנשארו ללא קרובים ונפלו למען הקמת מדינת ישראל).
ואז חשבתי "כאילו וואו אנשים הקריבו את חייהם למען הקמת המדינה הזאת למרות שאני בטוחה שהם ידעו שהיא יכולה להפוך להיות מדינה כמו היום ובכל זאת הם נלחמו ומתו, הפסיקו את השושלת למען הקמת המדינה הזאת אז איך יש אנשים שמסוגלים לא לחגוג את יום העצמאות? לא לשמוח בהקמת המדינה? ועוד לעשות הכל נגדה?"
תחשבו על זה אנשים הקריבו את חייהם כדי לתת לנו מתנה ואנחנו ככה מוותרים על המתנה הזאת? ככה יש אנשים שזורקים אותה לכל הרוחות?
בסדר, אנחנו לא מושלמים אבל אנחנו משתדלים ובמקום לא לחגוג או לעשות דברים נגד המדינה אולי כדאי שננסה לעשות שינוי למעננו ולמען כל האנשים היקרים שנפלו בשביל הקמת המדינה ולא הותירו אחריהם זכר!!
נקודה למחשבה
מוקדש לזכר הנצר האחרון שבלעדיהם לא היינו כאן ולמען העלאת המודעות וההערכה לגביהם (אני בטוחה שיש פה כאלו שלא ידעו מה זה הנצר האחרון)

