אבל הפורום נועד גם לדברים כאלה.. כאילו, לאנשים קשה והם רוצים ואפילו חיבים לפרוק!!! אז.. אני לא ייודעת.. אם את ממש רוצה להישאר את יכולה לנסות לדבר עם אמא שלך עוד פעם ולנסות לשכנע אותה... למרות שנראה שאת כם חושבת כמו אמא שלך... בכל מקרה, אני לא חושבת שיש אפשרות לצמצם את כמות השרשורים על התאבדיוית..=[=[

אבל בם אני חשבתי על זה תיראו איזה חיים יפיים כל בן אדם קצת קשה לא בחיים. אם כל החיים היו רק טוב וטוב אז לא היה כזה דבר טוב בעולם כי לא היה אפשרות אחרת. אין  בן אדם שלא צריך להתגבר על דבריים בעולם הזה. אבל בתכלס חיים ממש יפים אז באו נפסיק לדבר על לאתאבד. 

שיהיה לך בהצלחה!

אני אישית לא יכולה לעזוב פה, כי אני חושבת שאם נשים על מאזניים בצד אחד את מה שהזיק לי בפורום, ובצד השני את כל הדברים הטובים כ"כ שלמדתי מהאנשים המדהימים פה.. אז הצד המכריע יהיה החיובי.

ותכל'ס..... אני יודעת שהדברים שבהם "התדרדרתי" הם לא בהשפעת הפורום, גם אם זה נראה ככה... כי כל הדברים האלה היו מפריעים לי גם בלי הפורום...

אז שתהיה לך בהצלחה! מוזמנת תמיד לקפוץ לבקר לומר שלום

יום טוב וחיימאושרים עד מאה ועשרים!=]

משתדלים....

כי זה יוצא שככה סותמים לאנשים תפה.

יש אנשים שרוצים להתאבד. יש.

זאת בעיה? אולי.

הדרך לפתור אותה היא לא לדבר על זה? לא.

מצד שני לדבר על זה כאן זה באמת לא עוזר בשיט.

לא כי זה רע לדבר על זה...פשוט זה כל כך לא עוזר אז סתם חבל נדמה לי.

יש גם צד שני...

תחשבי על האנשים שרוצים להתאבד ופותחים של זה שירשור...

מן הסתם זה עוזר להם מאד...

את מבינה? זה ממש חשוב.

אבל באמת כל הכבוד על האכפתיות ששיתפת ולא עזבת פשוט בלי להגיד כלום.

ואני חושבת שאם רואים שרשור על התאבדות- אפששר לעבור הלאה או אפילו לקרוא רק את התגובות ואז זה בעצם מחזק במקום לעשות ההפך.

בכל מקרה- זה תלוי באמא שלך, אז- בהצלחה ושוב כל הכבוד...

נ.ב.

נראלי שזה מן הסתם גל חולף כזה, עוד כמה זמן זה כבר פחות יהיה פה נפוץ כמו בכל נושא אחר...

וחוצמיזה, יש כאן מלא שפתחו שירשור על התאבדות סתם בשביל הקטע!  אולי כי זה ב"מודה"...

בס"ד

כמות האנשים שחשבו על להתאבד בגלל הפורום קטנה בהמון מאלה שלא התאבדו בזכות  מישהו כאן.

דיברתי אם אמא שלי הרגע

והיא הסכימה לי לחזור לפורום!!!!!!!!
ובקשר לתגובות כאן

אני לא באתי להגיד לא לכתוב את הדברים האלה

ההפך זה טוב כשמשתפים

באתי לנסות להסביר כמה החיים טובים

כדי שלא יגיעו למצב של חשיבה על התאבדות....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...