(למרות שאני עדיין לא במצב לבחור מגמה זה משהו שאני יודעת שאין בבית ספרי ולכן זה מה שהייתי רוצה)

הייתי משקיעה יותר בנגינה.

הייתי הולכת לחוג כתיבה יוצרת. [ואני הולכת להגשים את חלומי בעז"ה]

בצורה מסודרת עוד אני לא אגשים אף אחד מהם- ואני שמח בכך. משנה הבאה משקיעים רק בתורה. 

(חח..למי שלא יודע מזה-זה ההתעמלות של האולימפיאדה כזה כל הדברים שאפחד לא מבין איך אפשר לעשות) הפסקתי עם זה ושכחתי כבר..:/

והייתי מתחילה ג'ודו מגיל קטן... והייתי ממשיכה עם הציור,

ונראה לי הייתי ממשיכה על הכלי נגינה שניגנתי..

(כאילו פעם זה היה נראה הגיוני להפסיק ועכשיו אני חושבת איזו טפשונת הייתי )

מה שבטוח יש חוגים שבחיים ל-א הייתי חוזרת עליהם!   (ופה לא נחשוף את עברי האפל...)

אממ...ללמוד הרבה כלי נגינה...כי רק בכיתה ט' התחלתי ללמוד על גיטרה=(

וגם ללמוד תנ"ך מגיל קטן...

הייתי לומדת לנגן...ואומנןת....מלאא!!!!!

(אני מנסה להתפתח לבד-אבל נו, כנראה זה ישאר בגדר תחביבים. למרות שאני רוצה לעשות מגמת ריקוד.. בעזרת ה', ואז אני גם אלמד מקצועי. ובעזרת ה' אולי אני אשלב גם אומנות. ופעם למדתי פסנתר-אז הייתי חוזרת.)

למדתי בכיתה ז-ח, ובשישית גם, והשנה אני רשומה, אבל אני לא באה מחוסר זמו...

.

ללמוד לנגן עם מורה יותר רציני.. אבל זה לא הזמן, זה הכסף

קורס ניווט או משהו כזה..- אני קטנה מידיי

אבל אני לא מתאימה לשרשור הזה..

כי יש לי זמן...

הייתי רוצה ללמוד אומנות לחימה!!! כן כן...ברצינות!! (ולא כדי לפרוק את העצבים....)

וגם, בלשות...(מלשון בלש...) אם יש כזה חוג

הייתי לומדת את כל סוגי אומנויות הלחימה,

הייתי לוקחת קורס שפים וארוחות גורמה,

הייתי לומדת לרקוד ברייקדאנס,

הייתי לומדת לנגן על כינור,

הייתי לוקחת קורסים באוניברסיטה ומוציאה תואר ראשון בכיתה י'...

ויש עוד המון כאלה ואחרים...

לסיים ללמוד יפנית!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....