בס"ד

לענ"ד היה מובן יותר אם היית מסביר משהו כמו: "והדריך בנעליים", ומכאן, שיש סרך דסרך רמז מדאורייתא לשרוך הנעל דחולצת החת"ת, ונא' כבר בספרים הקדושים (שם, שם) "ותהי חת"ת א-לוהים על כל העמים"...

כמו כן יש לציין את מקור הפסוק (האמיתי או הבדוי), למען אשר ידע הציבור ויזהר.

בס"ד לק"י

לכב' החביבי היקר, אשר זה זמן רב לא שמעתי לא הגה ולא תנועה או ברקס מפיו, וכבר חשבתיו כמת אשר אין בו דעת, ואכן גילה דעתו שהצדק עמדי, הרה"ח האריאלניקהנאמן שליט"א בו"ב מארל"י.

הנה חזו עיני בשו"ת אותו כתבת בימי צעירותך ועת היותך נער פוחז וכוזב, בוגר שמינית עול בימים. ושם כתבת (חלק י"ג) בעניין החת"ת (חולצת תנועה תוקעת) והשרוך אשר שרוּך בה, האם יש חובה בדבר שמא מנהג שטות בעלמא הוא (כדברי התוס' ב"ב דף ב' עמ' א', בד"ה המתחיל השני עיין שם, סוף הדיבור בשם ר"ת [ציטוט אמיתי], ובוודאי שהוא המקור לאנטי-ממלכתיות, והבן מעיון בדברי המשנה, "הכל כמנהג המדינה"...)?

והנה כתבת כי יש להחמיר וברגע ששמים החת"ת על הגוף, הרי שמתחייבים בה בעת בלבישת השרוך, וקשה בעיני מהטעמים דלהלן:

א. לא מצינו מדריכים הרבה הלובשים חולצות תנועה לא בסיבו"ש ולא בצעדות, ופעמים ראינו שעדו בגדי עידים אלו עליהם, אך זה רק בעת פעולה, כאשר מפחד החניכים זבי החותם והדם פוקדים המפקדים (קאמאנארעים בלא"ז) על כל פקודיהם למספרם כמשפט לעלות על מדי ב', עד לחלוף הסכנה (פרש תורכי ושחר כתום). ועל-כן קשה בעיני הכיצד העלית על דעתך הנלוזה לאמר שדבר זה מנהג הוא, ועוד לקבוע הלכה בו, שכן מצינו שלא דיברו חכמינו אלא בלשון בני-אדם, ואם אינם לובשים אמאי למימר כולי האי? (=למה לאמר כל זאת?)

ב. כבר מצינו בִּדבר אברם אל מלך סדום שאמר:"...הרמותי ידי אֶל ה' אֵל עליון קנה שמים וארץ; אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך..." (בראשית, יד, כב-כג [מקור אמיתי]), וכיצד נבוא אנו, צאצאיו, וניקח מאנשי סדום (הלא הם הקוראים לעצמם "בני-עקיבא", והם רעים וחטאים לה' מאוד, במלאם את הארץ זימה) את חולת רעתם, את השרוך והנעל, ואף את החוט לקחנו!!!!! (ושלא נדבר על שמות השבטים...). הכיצד נוכל לסור כך מדרך אבותינו? מדרך אברהם סבא של סבא של סבא של סבא של..... שלנו???? ולהסיר מן הקדושה ולחקות את בני הרעים הללו, הנוער החפיף??? וזה ממש בבחינת ארכתא דמסנא (=שרוך נעל), דפסקו אבותינו בו- "יהרג ובל יעבור"!!!!! [דין אמיתי הוא, ומדובר בגזרות שמד, וכך היו מזהים יהודים, ואף על דבר קטן כשרוך נעל צריך לההרג בזמן של גזרות שמד...] ובאים אנו ועושים ככל הרעה הזו. ואם כן למה לנו חיים?? הבה ונצטרף אל הזוחלים במעלה ובמשעול, בנים ובנות בלי ד' אמות ביניהם (ועוד נהגו שבמסעות שעושים אומרים כל הזמן "1...2...3... מצווה", על ד' אמות שהולכים, ואני אומר שיש להם לאמור הכי:"1...2...3... עבירה", על כל ד' אמות של קירבה לעם השקץ והרמש הוויבערס האימתניות (=נשים)), ואף בדפי הקשר לא כתבו כדרך אבותינו "ד' אמות" בין בנים לבנות [אגב, עשו את זה בדף קשר של עצורי מעשיהו, על דרך ההלצה, הנוטה לאמת...]. ואז"ג.

הדורש מותך מחייך, ובכך ימצא שלומך, בן סורר ומורה שלי, מאמיל'ה שלי מוצ'י מוצ'י,

הגרל"ה בפיס

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.