תכל'ס, למה להסתכל שלילי?
הוא עשה לנו שיחה באולפנא, ומה שראיתי עליו זה שהוא לא אחד כזה שלא חושב, וחושב שהוא הולך להציל ת'עולם.
תראה מה הוא היה מוכן להקריב למען עם ישראל- את אשתו הטריה!!
אני יודעת על אבא שלי, שכשהוא הלך להילחם במבצע "חומת מגן", הוא יצא משם והיה משוכנע שהוא לא חוזר. אז הוא אמר לאמא שלי שהוא היה הולך גם אם רק אתמול הם התחתנו, כי.. "מה לעשות, מישו צריך להגן על המדינה, ואם זה לא אני- אז זה יהיה מישו שאתמול היה לו יומולדת 20 וכל החיים עוד לפניו, או מישו שאתמול אשתו ילדה, או מישו אחר שבדיוק התחתן.."
בסוף ב"ה הוא חזר בלי שום פגע [חוץ מסריטה קטנה ביד מכדור של מחבל], ואני לא יודעת אם הוא באמת היה עושה את זה אם הוא היה מתחתן יום לפני, אבל שתבין על מה אנשים חושבים כשהם במלחמה- הם לא חושבים על עצמם!! הם חושבים או על הכלל=עמ"י, או על הפרט=החבר שלידם!!!
עוד סיפור, שתראה מה זה מחשבה באמצע מלחמה:
אבא שלי, בחומת מגן, היה נשוי עם שלושה ילדים. דתי, מרכזניק כזה..
חבר שלו- אתאיסט. רווק. בלי ילדים.
יצאו למבצע איפושהו.. באיזה כפר ערבי.
אמרו להם שהמחבל נמצא בבית X.
הם כיתרו את בית X מכל הכיוונים, ובאו לפרוץ אליו ולהרוג ת'מחבל.
מסתבר, שהערבי היה בבית Y- הבית שממול.
הוא צפה עליהם כל הזמן, ושניה לפני שהם נכנסו ל-X, הוא התחיל לירות עליהם.
אוטומטית- חבר של אבא שלי, האתאיסט הגמור מת"א, קפץ על אבא שלי וגונן עליו מהיריות.
אבא שלי שאל אותו: "מה לעזאזל נראלך שאתה עושה? תציל ת'צמך טמבל!!"
והאתאיסט ענה לו: "עזוב שטויות!! אתה נשוי עם ילדים. אני, אינלי בשביל מה לחיות. אינלי משפחה. רק הורים ואח. מה הילדים שלך יעשו בלעדיך, אה??"
וזאת מחשבה תוך כדי שהמחבל יורה עליהם בלי בוף, והם מחפשים מקום להסתתר!!!
אז על מה הבנאדם חושב עוד לפני המלחמה, במיוחד כשמדובר באדם דתי, שכל החיים חינכו אותו על אהבת ישראל ואהבת המולדת ושחייבים להגן עליהם, אם לא על- שילך הפרט לעזאזל. יש לי פה כלל להציל??
).