בכל זאת לא יפה לזלזל בבעיות של אחרים! גם לי מפריע(מאוד!!)שכל שירשור שני פה זה על בעיות טיפשיות אבל אני לא יזלזל במי שפתח כי אולי באמת זה הדבר הכי קשה לו בחיים? לך תדע....

בחייאת, תעריכו את מה שיש לכם.

לפעמים יש נטיה לאנשים כביכול 'נורמאלים' לזלזל מעט במתנות הנפלאות שהם קיבלו מהקב"ה.

אני בטוחה שזה לא בא מעניין של כפיות טובה, אבל כן יש עניין להכניס טוב-טוב למודעות שיש אנשים, שמראש יודעים שהמשך חייהם לא יהיה 'נורמאלי' כמו של אדם ממוצע, אם בכלל.

יש אנשים שהיו חולמים להקים משפחה, להביא ילדים לעולם, לדאוג מהדברים הכי פיציים... אבל שהם רק יזכו לזה!

אז באמת בקשה לי אליכם קוראים, תעריכו. תעריכו את מה שיש לכם. תכניסו לכם למודעות שבדיוק כמו שאדם מסויים לא יזכה לכך, באותה סבירות זה היה יכול להיות ח"ו ח"ו ח"ו גם אתם.

אל תדרשו מהקב"ה ללמד אתכם מה זה טוב א-לוקי בדרך הקשה. בבקשה!! אל תתנו לעצמיכם לפול לזה. אתם לא רוצים את זה. אני מבטיחה לכם. 

יושב בדד, אני מאד מעריכה את מה שכתבת. אני גם מאד מכירה אישית את המקום הזה.

מאחלת רק טוב, לך ולכולנו.

חיים שמחים!!

אבל יש אנשים שב"ה זה הבעיות שלהם! אז אתה צודק בהקשר של השירשורי התאבדויות וגם בזה שיש אנשים פה שלא מעריכים את מה שיש להם אבל איך אתה יכול לבוא בתלונות לאדם שהבעיה הכי קטנה אצלך זה הבעיה הכי גדולה אצלו?? 

הוא רק אומר שגם אם הבעיה הכי גדולה שלך-נראית לך גדולה, תראי שיש בעיות גדולות יותר-ותעריכי שאלו הבעיות שלך..

סביר, אפילו סביר מאוד, לפתוח שירשור על "איזה באסה, הפסדתי פוגים".

אבל המילה הזילזול הזה בעשרות שנות חיים שנותרו לכם.. איך את לא מעריכים את זה? איך אתם חושבים להתאבד?

[וגם, אם אפשר להוסיף- מהכרות עם מה שהיה לי - הפורום נותן במה להתלונן יכול להיות שלא לכולם, אבל באיזה שהוא מקום מרגישים שיש לך במה לפרוש את כל הבעיות שלך, ו'יקשיבו' לך, בעיות שבחים הייתי מעיפה אותם , פתאום כאן מקבלות משמעות והתייחסות.. זו היתה רק הארה, מי שרוצה שייקח לצומת  ליבו.. ]

שב"ש לכולם!

אם יש לי בעיות אני לא יכולה להגיד יש אנשים שיש להם בעיות יותר גדולות כי אז מה? אז להם יש בעיעות יותר גדולות ולי אלו הבעיות שלי. מה שרשמת נשמע כמו המשפט המעצבן של האמהות "יש ילדים שגם את זה אין להם" (על צלחת של אורז שלא מסכימים לאכול) אז מה שאין להם! בגלל זה אני חייבת לאכול את האורז?.

למי שלא הבין: האורז= הבעיה של בן אדם מסוים

                     האמא= יושב בדד

                      אני= פותח\ת השרשור על הבעיה שיש לי

אם מישהו עדיין לא הבין אז הוא מוזמן לשאול ואני אסביר ביותר פירוט

אם מישהו עדיין לא הבין ..

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

שצריך לזכור שהכל זה נסיונות מהקב"ה.

ה' לא מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו,

אז, כמו שזה נראה, מי שיש לו נסיונות גדולים, כנראה שהוא מיועד לעמוד בזה.

ומי שיש לו נסיונות יחסית קטנים, זה לא אומר שהוא יותר קטן, אלא שזה הנסיון הגדול ביותר שלו

שה' שלח לו, וכאן, שכל אחד שפותח שרשור על מה שקשה לו, אין בכלל אפשרות לשפוט

מה קטן ומה יותר קשה. למדתי את זה על בשרי שבוע שעבר.

לישועתך קיוותי ה'.

טוב לא קראתי את התגובות אז מחילה אם חזרתי על תגובה.

אבל בער לי להגיב.

וואי יושב בדד יקר, האמת, הצלחת להעלות לי את הפיוזים גבוהה גבוהה.

אני לא כותבת פה הרבה ואני גם לא מתייחסת לכל שרשור.

אבל הצלחת להרגיז אותי.

לא יודעת מה יש לך, סרטן אם הבנתי נכון, כן?

אבל אח יקר.

שתיהיה סגן של אלוהים תוכל לתת לאנשים דין וחשבון על מה הם מתלוננים ועל מה מודים.

ולעזעאזל, אתה לא תשפוט אנשים על זה שבא להם להתאבד אם מישהו שרט אותם או אם זרקו אותם מהבית.

השי"ת נתן לכל אחד את הצרות שלו ואת הכוחות שלו להתמודד עם דברים.

אין בעיה, מפריע לך שאנשים מתלוננים?

תגיב יפה, בנועם.

אל תשווה את הצרות שלך לאחרים.

כי אתה לא הם!!!

גם אני משתדלת לא לשפוט אנשים.

ברור, זה קשה, סרטן זה ממש כואב ולא נעים..

אבל אח יקר, תתן לאלוהים לתת לאחרים דין וחשבון.

זהו.

סליחה אם הייתי בוטה מדי.

שבוע טוב שיהיה.

אפרת.

"לישועתך קיוויתי ה'".

טוב, נו...

זו העיקר בחיים, להבין שהכל מאיתו יתברך!!

יש פה אנשים עם תקווה. אתם מתגאים בה.

התאבדות? לזרוק את כל התקווה שלכם לים.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

התכוונתי בתחילת התגובה שלי ששנ"ש הייתי בדיכאון - בערך עד אזור הזמן הזה, של יום העצמאות.. ומאז, אחרי שיצאתי מזה, רוב הזמן אני שמחה. אחרי עבודה קשה..

אבל כמו שאיל!לי אמרה, זה ממש לא יפה לזלזל, אולי אתה לא מזלזל, אבל זה נראה ככה, וחוץ מזה, הכול ממש נכון, אתה לגמרי צודק, יישר כוח! כל הכבוד!!!

האחרון בנושא.

לא כי חבר'ה ישתקו ויסבלו בשקט אלא שבאמת יבינו ת'מסר הזה.

אני אומרת את זה בכאב אבל פתחתי שרשור כמו שלך בערך פעם אחת.. כנראה שהוא לא ממש עזר.

ואולי הדוגמה מהחיים האישיים שלך עשתה משהו.----> התאבדויות.

אוקיי...אני אכתוב הרבה...מי שיעקוב עד הסוף- תודה מראש..

יושב בדד....אני לא מזלזלת בהתמודדדות שלך..בכלל לא. ואני מבינה שאתה לא מזלזל באחרים..אבל סתם שאלה- אם מישהו במצבך היה אומר שהוא לא רוצה יותר להיאבק והוא רוצה להתאבד, היית מבין אותו? היית כועס עליו? תחשוב על זה..

הנקודה שלי היא כזאת...נכון, יש כאלה שכואב להם על הבגרות, או על כמה פוגים..אבל יש כאלה שהסיפור אצלם שונה..

למשל, טובי..ראית תשרשור שלה?...כתבת משו לגבי להתאבד כי היא שורטת את עצמה..אתה רציני? אף אחד לא מתאבד משריטה, אא"כ זו דוגמנית -על שנשרטה באף..ואז אפשר להבין אותה.  העניין הוא, כמו שנכתב בתגובות שם, מה שמסתתר מאחורי השריטות האלה..לא הן עצמן!

כלומר, יש אנשים, שרע להם. ממש. ובפורום הם יכתבו דברים כמו- "קיבלתי נכשל במדעי החברה- באלי למות." כשמה שבאמת כואב להם, בין אם הם מודעים לכך או לא- זה העובדה שבאותו בוקר, הודיעו להם על פטירה של אדם שמאוד אהבו..לדוג'.

ישלי סיפור (אפשר לדלג עליו..): כשהייתי במשצ"ים, נהניתי כמו אנל'א יודעת מה...אבל זה גם היה ממש קשה. אני לא בפנימיה, אני כל לילה בבית...ופתאום- שבועיים (!) בלי המשפחה, בלי מקלחות, בלי אוכל נורמלי, בלי שינה, עם כללים נוקשים וחום כבד..כל הרגליים שלי התמלאו שלפוחיות..הגב שלי התמלא פצעים כואבים, כנראה תגובה אלרגית למשהו...לא ישנתי בכלל כי כל לילה בכיתי בשק"ש...היה לי נקע ברגל וכאב לי מאוד...הייתה לי שפשת..הייתי עייפה מאוד, ונראתי מזעזע...

נשמע מספיק דברים להתלונן עליהם, נכון? אבל אני לא התלוננתי...שתקתי..וכשצעדנו קילומטרים, והרגל שלי התנפחה- חבשתי אותה, וקמצתי אגרופים בשקט...אף אחד לא ידע מה מצבי...אבל הייתי חייבת להתפרק. אז כשנאבד לי הדורדורנט החדש שקניתי, הרגשתי שזה ממש עצוב לי. עברתי בין החבר'ה ואמרתי להם שירחמו עליי .למה? כי נאבד לי הדורדורנט!

היו כאלה שהסתכלו עליי במבט של "מה נראלך?!?" הם אמרו לי שיש להם שלפוחיות, אז שאני אירגע ומהר כי דודורנט זה כלום. והיו כאלה שחייכו אליי, וחיבקו, והשתתפו בצערי על אובדן הדורדורנט האהוב שלי...וזה היה נהדר!

-סוף הסיפור. ניתן לדלג עד לפה-

מה הפואנטה שלי?

ובכן- אתם לא יודעים הכל! אני לא יודעת הכל! ואתזה גיליתי בשנה שעברה...כשפתאום חברה שהייתה נראית לי בכיינית מפונקת, התברר לי שהיא לבד כל יום עם האחים הקטנים כי אבא נמצא לצד אמא בבי"ח...אי אפשר לדעת כלום! אז אולי כולם פה נשמעים בכיינים- אבל אסור להגיד להם שהם מתבכיינים...כי אולי זה רק נדמה..לפעמים אפילו הם לא מודעים לכך.

ועודבר- בקטע של להעריך את מה שיש- ממש מסכימה...!!!

אבל תכל'ס, כשאתה מאושפז או משו, אתה אומר תודה על זה שאתה נושם? אתה קם בבוקר בביה"ח ואומר "מודה אני"? אם כן- אשריך!!! באמת!

אם לא- לא שופטת. אז גם אתה, אל תשפוט. לא הכל זה מה שנדמה...

בס"ד

נשמה, עד עכשיו לא ידעתי שאתה חולה וגם עכשיו אני לא יודעת את הפרטים. ברור לי שמה שכתבת כתבת בכאב עצום אפילו אם הוא לא התבטא לגמרי בקטע.  באמת עצוב לי איתך ואתה תמיד מוזמן לפנות אלי בכל דבר שאתה חושב שאולי אוכל לתת לך. אבל אתה חייב להבין משהו... :

כל אחד, כל אדם, יכול למצוא מישהו שסובל יותר או פחות מימנו!!

תמיד שנראה לך המצב שלך הכי טוב-תמצא מישהו במצב יותר טוב משלך

תמיד שנראה שהמצב שלך הכי גרוע-תוכל למצוא מישהו שהמצב שלו קשה פי כמה משלך

כן, אני מסכימה שאפשר להשוות את "לרוב בני האדם יש.... ולי...." -אבל אני בטוחה שלך (כמו כל אחד אחר), יש המון דברים שאין לאחרים!!

אני לא יכולה להתחיל לתת דוגמאות מה יש לך שאין לאחרים כי אני לא מכירה אותך, אבל אני יכולה לשתף אותך בסיפור אישי שקרה לי. :

בתחילת השנה עבר עלי משהו ממש קשה, לא חשוב מה ומי, המצב היה בקנטים.

היו לי מלא שאלות לאלוהים, קינאתי במי שהמצב שלו טוב (אפילו כעסתי עליהם), הרגשתי כאילו החיים דפקו אותי עד היסוד.

ואז פגשתי את פרח... (שם בדוי)

היינו ביחד בחדר באולפנה.

לפרח יש בעיה לא משו.... -ההורים שלה שונאים אותה. אני אפילו לא זוכרת את הסיבה (הסיבות ליתר דיוק)-רק שהפה שלך היה נפער לשעה אחרי ששמעת למה.

הם לא הסכימו לתת לה להכנס לבית, היו מתקשרים כדי לקלל אותה ולאחל לה שתמות, אמרו שהיא הבושה שלהם....

היא היתה אז בת 17, אבל זה נמשך ככה מכיתה ו, וכשפגשתי אותה היא כבר היתה עמוק בתוך הסמים

(אני לא אתפלא אם היא לא זוכרת את השיחות שלנו כי הרבה פעמים דיברנו כשהיא היתה ב"היי" וגם הסמים פוגעים רציני בזכרון)

היא היתה שותה אלכוהול כמו מים (רק בכמויות הרבה יותר גדולות, מחסלת בקבוק וויסקי בלי לשים לב ובלי שיבער לה כלום), היתה מתמסרת לכל בחור בן 30 שאמר שהוא אוהב אותה (גיליתי את זה כי יום אחד היא חזרה עם מכות כחולות על הפרצוף, לא אספר מה קרה כדי לא לזעזע)

אוקיי, נראה לי הבנת את הקטע

אתה יכול להגיד שהיא הכניסה את עצמה לסמים וכל זה (גם היא חשבה כמוך והאשימה את עצמה) אבל אני בעצמי ראיתי כמה היא רצתה להגמל!! איך היו עוברות לה רעידות בגוף ("קריז") כל פעם שהיא היתה צריכה חומר והיתה מנסה לדחות את הקץ (לא משנה אם זה דקה או שעה, עצם ההצלחה והרצון היא אדירה!)... היא הלכה כמה פעמים למרכז גמילה ויצאה נקייה, אבל אז היא חזרה לעולם עם בעיות בבית, ושוב היא היתה ברחוב בלי לדעת לאן ללכת, ושוב מועדונים ו.... היא כבר הפסיקה להאמין שהיא יכולה להפסיק או שיכול להיות לה עתיד כלשהו, או שהיא ראויה בכלל לעתיד.... (ללמוד במצב כזה ברור שלא היתה אופציה, ולא בהרכח כי הסמים פגעו לה רציני במוח ובעוד דברים פיזים אחרים)

אה, ולא ציינתי את זה שהיתה לה השאלה גם "בשביל מה להגמל? מה יש לעולם להציע לי ששווה לסבול בשבילו את כל החרא??" ... ותכלס? לא יכלתי לא להסכים איתה.

הסיפור הזה יצא ארוך וזה גם לא כל הפרטים, אבל מה שאני הבנתי מימנו בזמנו זה ש:

תמיד תמיד תמיד אפשר למצוא מישהו שסובל יותר מאיתנו, ולכן אי אפשר -ולא כדאי- להשוות את הסבל שלנו לסבל של אחרים!!!

הרבה אנשים יכולים למצוא את הסיבות שלהם להרגיש חרא, ובצדק מוחלט! אבל תגיד לי אתה,- אתה רוצה לחיות כל הזמן בתחושה שהחיים התנכלו אליך או... אולי להתמקד בדברים הטובים שיש לך? 

לא משנה כמה המצב של בנאדם גרוע, הוא יכול לשמוע על כאב של אחרים ולכעוס על זה (או לקנאות), והוא יכול לבוא ממקום של "אז מה אם כואב לי? לי זה כואב, לו זה כואב", ולנסות להרגיש אמפתיה.

-תאמין לי, בשבילך, אתה תחיה הרבה יותר טוב!! (ולא משנה אם זה יום אחד או 120 שנים, כל רגע של תחושה טובה שווה את זה!) 

כתבתי ארוך אבל לגמרי מהלב, מקווה שקראת הכל ואם הפנמת זה בכלל מעולה.. אתה מוזמן מאד להגיב.

אה ואני חייבת להוסיף-אני לא אומרת שאני כזאת! אני כן אומרת שאני רוצה להיות כזאת, ומנסה לעבוד על עצמי.

בהצלחה!!!

אני בטח לא יכול להבין את ההתמודדות שלך אך מקורתנו מלמדים אותנו שאין זה נכון להגיד דבר כזה או לחשוב כך.

איננו יכולים להבין שיקולי עליון ,אולם היהדות בהחלט מכירה במצבים כאלו והעלתה נק' לפשרם אני מציע ללמוד עם רב את הסוגיות האלו . ותמיד אסור לך לשכוח שהתכלית היא דווקא לא העולם הזה ,אני לא בא לנחם אלא להזכיר שאין ה"סוף" מגיע בעולם הזה חס ושלום. אולם אין אני אומר שזה מפחית מהתמודדותך ואינני מקל ראש בכך בעקבות הטיעון הזה .

בהצלחה יהודי יקר !.
 

כי מי שאנס אותן נחשב לרב "גדול".

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.