את כל הספר כשאתה אומר עליו רק כמה מילים, כי זה גם ספר בדיוני,  גם מתבסס טיפה על רקע היסתורי, גם ספר מתח מאוד, וגם, ובעיקר, ספר מאוד חרדי

לא מבחינת הכתיבה, כי בכתיבה היא אוכלת בקלות את רוב הסופרים החרדים, אלא ברעיונות שעומדים בספר, שמת לב מי מוגדר כרע ומי מוגדר כטוב,

בין מי למי המלחמה,

איך היא מנסה להתוות לאומיות באמצעות הדת, (הרי אין דבר יפה מזה לערב יום העצמאות, שאלה טובה, מה היו עושים החרדים אם הם היו צריכים להקים מדינה. כיום שיש חלוצים וחילונים ומזרוחנקים שבנו, הם מנסים לאזן מבחינת תורה, (על קצהקצהו של מזלג), אבל אם הם היו צריכים לאומיות מה הם היו עושים, (ואל תתחילו עם 3 השבועות כי זה לא קשור. בכלל.)),

איך היא מנסה לנתב איזו דרך בין קודש לחול,

וכי אפשר לעשות מדינה שאין בה בכלל סאטירה ורק שאיפות עליונות לקודש,

וזה רק ההתחלה.

לא שאני מסכים עם הדעות שלה, אבל אין ספק שהיא עושה את זה בכישרון ובחן רב. מאוד.

אני אפעם כמעט לא חוזרת על ספר יותר מפעם אחת

את הספר הזה קראתי כבר יותר מ10 פעמים, ואפעם לא נמאס לי.

הוא פשוט מלא בתוכן שניכנס בצורה הטובה ביותר ועמוס בדברי חסידות.

דימוי מצויין לנער בגיל ההתבגרו

ותמיד בסוף אני אומרת- שהלוואי והמדינה שלנו היתה כזאת- ממש כמו בימי דוד המלך.

וההמשך כנראה בעז"ה בקיץ- היא עובדת על זה.

יש לו עלילה מקסימה והיא יודעת לכתוב ממש יפה היא מעבירה את התחושות ותהליך ההתבגרות של איסתרק בצורה יוצאת מן הכלל.

פשוט ספר טוב אם מתחילים אי אפשר להפסיק מומלץ בחום!!!

- שהספר לא קשור להיסטוריה האמיתית של ממלכת כוזר.

תראה שכתוב שבעז"ה בקיץ...

לקחתי את הספר בעקבות המלצותיכם החמות,

ו... לוידת!

הכתיבה -

טובה מינוס לדעתי, לא סוחפת ולא מרתקת.

היה שם קטעון קטנטן שהרגשתי שהיא הכניסה אותי ממש לסיפור,

ספויילר -

כשמיכאל אומר שמע ישראל עם ההוא שנהרג..

כל השאר אני כל הזמן מרגישה מחוץ לסיפור, לא הצלחתי להכנס לדמויות בכלל.

העלילה -

לא ממש ברורה, ואולי זו הבעיה שלי.. אבל קראתי כבר לפחות רבע מהספר ועדיין לא כ"כ הבנתי מה היא באה להביע. כ"כ הרבה שמות מוזרים ולא קליטים אינלי מושג מי זה מה חוץ מאיסתרק ומיכאל. לא הבנתי לגמרי מי טוב ומי רע, למה וכמה.

אני ממשיכה לקרוא את הספר, מחכה להגיע לחלק המעניין כי קיבלתי עליו באמת המלצות חמות,

כנראה זה עניין של סגנון. 

וזה היה מדהים!

באמת תמשיכי עם הסיפו ועם קשה לך עם השמות בסוף יש מן מילון שמות מי זה מה אז תעייני בו

בהצלחה,תהני!

המשכתי והוא נהייה לאט לאט יותר מעניין, למרות שעדיין לא הצלחתי להבין מי זה מי ולדעתי היא קצת הרסה לעצמה את הספר מרוב רצון לעשות אותו "וואו" ומותח.

ובכולופן - הספר הזה קצת קיצוני מידי לדעתי.

היא ביטלה לגמרי את הגוף ואת העוה"ז,

אני אישית לא מסכימה עם משפט כמו "העוה"ז והעוה"ב פשוט לא הולכים ביחד"

כי עובדה שאנחנו פה בעולם והתורה לא ציוותה עלינו - אל תאכלו, אל תשנו, אל תהנו, 

היא ציוותה עלינו - תאכלו כשר, תישנו ותצברו כוחות ותקומו בזמן לתפילה ולעבודת ה', תהנו - תקראו, תשמעו מוזיקה, אבל שהכל יהיה כשר, תהיו בחברה אבל שהחברה תהייה טובה וכו'

בעוה"ז זה גוף ונשמה.

ברעיון היא צודקת - ומזה בעיקר נהנתי בספר! שאנחנו צריכים להתגבר על החומר, שאנחנו צריכים לעבוד את ה' מתוך שמחה ורצון להיות במקום הזה ולא בקנאה ובפזילה לתרבות המערב, הכל נכון... אבל לבטל את זה לגמרי?

אישית - אני לא מסכימה.

יהיו שיחלקו עלי אני בטוחה

אבל עשינו עליו הצגה השנה....
היא יצאה מהממת. באמת.

[אתם לא מבינים איזה תענוג זה פשוט לשבת ולראות את כל ההצגה, ככה, פשוט מושלמת]

יש משפט חסידי שאומר: האסור אסור והמותר מיותר

הנקודה שהיא חידדדה בספר לדעתי- זה שאם כל זה שאנחנו אוכלים, ישנים, עובדים,

זה לא בגלל שזה הרצון שלנו אלא, בגלל שאלה הם הצרכים שלנו וככה ה' ברא אותנו- אבל לא להינות מזה- בתור הנאה, הבינות??

המשפט: העוה"ז והעוה"ב לא הולכים ביחד- בא לבטא את זה שאנחנו צריכים להיות פנויים רק למה שה' רוצה ולקיים את המצוות (עם כל הגשמיות שבהם) רק בגלל שזה רצונו של ה', לא כי הנפש מתאווה

ולא באתי לחלוק- אלא להבהיר.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר