אצל כל בני האדם ששמעתי עליהם ביממה האחרונה שמעתי עד כמה הם היו טובים איזה אור, שמחה, פשטות, ענווה, עין טובה, עזרה לזולת, התחשבות, מסירות, גבורה, עידוד לחברים, יושר, אושר, ניצול של הזמן ללימוד תורה ולמידות ומעשים טובים, זריזות ועוד אינספור מידות טובות.
חשבתי ואני כל הזמן חושבת לא רק היום (ואני רוצה להקדים משהו קטן זה לא אשמה על מישהו מסוים זה על כולנו ועלי בפרט - כי בדרך כלל שאדם רואה משהו שלא טוב אצל אחרים סימן שאצלו זה גם קיים) על כך שלאחר שאדם מת לכולם יש מה לומר, יש על מה להודות לו, יש על מה לבכות, יש מה ללמוד ממנו, יש על מה להעריך את שהיה ולדעת מעכשיו להעריך יותר, יש הרבה הרהורים ומחשבות ודברים שרוצים לקחת על עצמינו, אצל כולנו יש לפעמים הרהורים על אחרים אם הוא טוב, לא טוב לדעתי, אם היתי נוהג כמוהו או שלא, אם זה ראוי, אם זה מכובד, אם היה אפשר יותר טוב לעשות את מה שעשה, או שהוא האדם שהכי התאים למשימה,  ועוד כל מיני מחשבות על האחרים,
אבל לי יש שאלה קשה שאין לה תשובה אחרת חוץ מעבודה (נראלי..) - עבודת החיים- עבודת השם -
 למה את הכל יש לומר רק אחרי (המוות)? למה לפעמים קשה לנו לומר לפני?
אומנם אין אומרים שבחו של אדם בפניו אבל לעודד במילה טובה, בחיוך רחב בהוספה קטנה שתועיל לאותו אדם להמשיך במעשיו הטובים עוד הרבה, שימשיך במידות אלו בשמחה ובהערכה גם של הסביבה אין זה אסור.
בואו נקח על עצמינו מהיום הזה - שבו אנו מתייחדים כל עמ"י עם נשמות הנופלים ונקח מהם - מכולם ומכל אחד כפרט בעמ"י את הצוואה שהם הותירו לנו להמשיך את דרכם בעודינו בחיים ולא לחכות שאדם ימות כדי לדעת להעריך אותו, לא צריך לחכות שיהיה חסר כדי להבין מה שקיים,  צריך לחשוב עוד קצת ולהבין כמה כל אחד מאיתנו הוא חלק חשוב מהנשמה הענקית - נשמת עמ"י. 

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים