אז למה שלא נאמר אותם???
אפשר לומר שהמדינה שלנו מנוהלת בידי חילונים,
שאנשים נוסעים ביוה"כ,
שכולם כאן מושחתים,
שכל אחד דואג רק לעצמו,
שהמשטרה לא דואגת לחלשים,
ויש אפילו חוקים שסותרים את ההלכה,
ושעמ"י לא מאוחד,
שרה"מ מושפע מארה"ב,
ועוד ועוד...
בואו, נגיד את כל הדברים הרעים, נדוש בהם, נחפור בהם, ובסוף נמצא את עצמינו, שם, למטה, עם כולם, בדיוק ברמה של כל אלה שאנחנו מדברים עליהם.
אם נפסיק לדבר, פשוט נפסיק לדבר ונפעל, וניזום ונעשה, אולי משהו ישתנה במדינה האהובה שלנו, ומי שכל היום רק מקטרג- מקומו לא איתנו, מספיק קשה לנו גם ככה, קטרוג הוא חיזוק שלילי.
ובקשר לחידון התנ"ך-
כן, גמני השתתפתי והייתי במחוזי, ונכון שלא מצא חן בעיני שבנות שרו וזזו שם, ולכן,
אפשר לצאת בזמן הזה או לדבר או לעשות כל דבר אחר,
אנחנו כ"כ הרבה מדברים- מה עם לימוד זכות?? כמה פעמים למדנו את תורה רפב של רבי נחמן?? ואמרנו שוב ושוב, שאפילו מי שהוא רשע גמור, אז בוודאי, שמי שיש בו טוב, כמו העם שלנו, אנחנו חייבים להסתכל על הדברים הטובים, ומתוכם להתקדם,
אנשים שכל היום אומרים ומסתכלים רק על הדברים הרעים- לא יתקדמו משם לשומקום, הרב שלנו קורא לזה הוועדה לביקורת המדינה,
אני חושבת שעם הבעיות, אפשר להתמודד וגם לתקן אותן, אבל רק מבפנים.
אני חושבת שזה ממש ממש ממש גרוע שחבר'ה דתיים, יראי שמיים לא יודעים תנ"ך,
ויש המון, שבאמת לא יודעים תנ"ך, ששונאים את זה, שכשהם לומדים לבגרות, הם לומדים את זה בעל כרחם, ולכן אני חושבת שהחידון הוא דבר מאוד יפה. אם הייתם מכירים אנשים שמתמודדים, הייתם יודעים שמי שלא אוהב תנ"ך לא לומד אותו לחידון,
אין אף אחד לא ישקיע כ"כ הרבה זמן ומאמץ רק בשביל להיות חתן/כלת התנ"ך אם הוא לא אוהב את זה, והמון אנשים לוקחים את החידון כתמריץ.
דיברתם כאן על הענווה שהייתה רק אצל החברה הדתיים, על זה שאתם מתגאים בהם,
כן, אני גם חושבת שזה מדהים שאדם שמוכתר כחתן התנ"ך נותן חיבוק לחבר שלו, ועל החיוך שלו רואים טיפה עצב, (ראו חידון לפני שנתיים, ספיר מלכא), באמת!! אבל בכם- אני לא מתגאה בכלל, כל מי שמקטרג על עמ"י, על הדברים הטובים שבעמ"י.
תגידו, אתם חושבים שראוי יותר לעקוב ביראת קודש אחרי כוכב נולד או להקדיש חלק מהחיים שלך ללימוד הספר הקדוש הזה??
יש כ"כ הרבה דברים יפים בחידון- בעצם זה שמשתתפים בו גם דתים וגם חילונים,
ההפרדה הזו, לדעתי היא לא במקום, אנחנו חייבים להפסיק ליהיות מסוגרים בתוך עצמינו ולדבר על אחדות עמ"י, ועל אהבת עמ"י, ועל הרבה דברים יפים וטובים שאנחנו לא מממשים .
אני מאמינה באידאלים שלנו, מאוד, אבל אידאל אחד חשוב מאוד, שכולל בתוכו את כולם, אנחנו מזניחים משום מה- אמור מעט ועשה הרבה, אם רק נאמץ לנו אותו, יהיה לנו הרבה יותר טוב.
סליחה על האריכות והבלאגן שבדברים שלי, אני פשוט קצת נסערת!.
יש לנו עוד הרבה דברים לתקן אבל-
חברה, באמת די לקטרג על עמ"י!!!!
)
חידון התנ"ך כ"כ שומר על זה.
