בס"ד
שאת היחידה שיכולה לעזור לעצמך לשמוח. היחידה.
החברות, היועצת, ההורים, פסיכולוגים במילון שקלים, כולם יכולים רק לייעץ, להקשיב, או להשתתף קצת.
אבל השמחה צריכה לבוא ממך. מהפנימיות שלך. ושמחה לא באה פתאום, היא באה עם הרבה תפילות ומאמצים.
ועוד נקודה-העצבות והיאוש הם מהיצה"ר. זה כל מה שהוא רוצה. שנתייאש ונתעצב. לא איכפת לו אם נחטא או לא, אם נהיה הכי צדיקים או לא, אם אנחנו בלי שמחה, זה הניצחון הגדול של היצר. אל תתני לו לנצח- תילחמי בו!
כמה טיפים מעשיים ממש בקצרה-
לא לחשוב על זה כל היום. מה שמציק, להוציא מהלב. לדבר, לבכות, ולהמשיך הלאה.
להעסיק את עצמך במלא מלא דברים מהבוקר עד הערב. כשלא עושים כלום יש הרבה זמן לחשוב, וכחושבים יותר מידי תמיד תמיד תמיד נמצא דברים שיעציבו אותנו.
(יש כאלה שיגדו לי שאם לא נחשוב על זה זה לא יפתור את הבעיה. אבל בהרבה הרבה מקרים זה כן. הבעיות רוב הפעמים לא כ"כ גדולות וקשות כמו שאנחנו מדמינים, והזמן פותר אותן בעזרתו האדיבה של הקב"ה, ומה שקורה זה שאנחנו מתעסקים במה שרע כ"כ הרבה וזה הופך אותו ליותר רע. מניסיון.)
להחליט על משהו אחד שבו את משקיעה במיוחד, משהו שיקדם אותך בכל תחום שהוא בחיים (לימודים חברות משפחה סניף וכו') ולהחליט איך תעשי את זה. (נניח אני החלטתי ללמוד משהו קצרצר כל ערב. ככה אני מרגישה שאני מתקדמת וטוב לי על הלב. )
להרבות בתפילות לה' שיעזור.
לשמח אחרים.
לבכות שצריך, אבל לא לשקוע בזה כל היום. עכשיו את בוכה, ואח"כ את ממשיכה בחיים הרגילים. בשמחה.
אם יש משהו ספציפי שמפריע לך לשמוח, תראי אם אפשר לשנות אותו ולתקן.
בהצלחה!
ואם את צריכה משהו- כל דבר, תשאירי הודעה באישי.
)
