(ובעיות עם המשפחה? ממ, מנסיוני זה תקופות. תקופות טובות ופחות, חכי, תנסי לא להתרגז הרבה, אבל זה יעבור.)

ובקשר לחברות- ממ, אני חושבת שאת פשוט רוצה קשר קצת יותר עמוק משיתוף בדברים שלהן, משו קצת מעבר.

ממ, תנסי לברר מה חסר לך בקשר איתן, מה את רוצה שיהיה, ולפי זה לפעול ולפתח.

אז איך אפשר לשנות את זה??

נמאס לי כל הזמן להרגיש ככה !!!

לי זה קרה אחרי שהחברה הכי טובה שלי נטשה אותי ולקחה לי את כל החברות שהיו מסביבה.. (לא פיזית, היינו מין 'חבורה' כזאת..)

בדיוק ביומשישי דיברתי עלזה עם חברה של אמא שלי, בת 28..

מתברר שכל אדם מגיע מתישהו למצב הזה, של הרגשת בדידות אדירה ומכבידה.

היא אמרה לי שמה שחשוב לזכור שבאמת, בסה"כ אדם עומד מול עצמו ומתמודד לבד, לבד, לבד. אבל כאדם מאמין היא זוכרת ש..ה' תמיד איתה! והוא יודע מה קורה איתה והוא מבין אותה ודואג לה (זה לא המילים שלה, אני טיפה מפרטת.. ;)), והוא ת-מ-י-ד איתה!

אולי זה יעזור לך..

זו הרגשה ממש קשה, אשמח אולי לעזור לך באישי. עכשיו אני טיפה ממהרת, מצטערת..

בהצלחה לכולם!!

ולומדים לחוות את זה, כי בסופו של דבר, וגם בתחילתו של דבר זה רק אנחנו עם עצמנו,

לא צריך לשנות, צריך לנתב את זה למקומות של התפתחות, של תוכן פנימי שלא צריך את הסביב, של יצירה אישית וביטחון,

ולדעת שגם בלבד הלבדי הזה אחרים גם במקום והם ביחד לבד, או לבד ביחד, וזה בעצם מה שצוטטתי למעלה

אנחנו יכולים לפתוח קבוצת תמיכה ואז לא נהיה יותר כאלה ולא נצתרך את הקבוצת תמיכה ואז נתפרק ונרגיש בודדים ושוב נפתח אותו וכך לנצח...

אני בטוחה שיש לך חברה (לפחות אחת..) שאת מרגישה בנח להתקשר ולדבר איתה בכל זמן ועל כל מה שתרצי..

אל תהססי!! ותתקשרי אל האחת הזאתי!!!!! כדי שאפעם לא תרגישי לבד!!!!!!!!!!!!!!!

שהיא לא מרגישה שיש לה חברה אמיתית בכל העסק... אז רק תיזהרי לא לדרוך על יבלות ..=\

ו.. פותחת השרשור- אמנם זה לא תמיד ככה, אבל לפעמים אני מרגישה בדיוק כמוך.... אז. תתעודדי.. יש עוד המון אנשים בודדים בעולם

אם הייתי בוטה מידי!!!!! סליחה מעומק הלב!! כוונתי היתה ממש לעזור וחס וחלילה לא לדרוך על יבלות!!!!!!!

~מאמי~ תודה שהערת את עייני!!!!!!!

אביב- זה לא באמת עוזר לי להרגיש שה' איתי..

olam70- מזתומרת לומדים לחיות עם זה?!?! אני לא יכולה לחיות ככה כל החיים.. להרגיש ככה.. להרגיש כל החיים לבד!!

זה לא שאני בהפסקות מתבודדת אני עם עצמי.. אני כן עם בנות! אבל אני בכל זאת מרגישה לבדדד !!

מה עושים????

תראי איך הוא לבד. מתעופף לו בלבדיות, שר לו איזה שיר בכל השמים האלה הכחולים לבנים, מנקר גרעין קטן, מרביץ רחיפה לראות את הים, מתיישב על ענף, פוצח גרעין ומנגינה, וחי

אני חושב שההרגשה הזאת מאוד נכונה. כי את, גם עם ערימות של חברות ואלף הודעות שאת לא לבד, תישארי בהרגשה הכל כך אישית ואינטימית שרק את תהיי עם עצמך,

ורק את יכולה לקדם את עצמך ולהיות,

כי לעפמים החבר'ה היא בריחה, וכשאין חבר'ה ומרגישים לבד בצורה דוקרת זה מראה שהחיבור אל החברה בשביל לא להיות בודד הוא לא בריא, הוא כמעט תלותי. ולכן ביטחון פנימי, ויותר מזה, תוכן פנימי, שלא צריכים לספור אף אחד בשביל להיות מה שהם, הם אלה שיובילו ללבד בריא, שתוכלי לעוף ולנשום ולשיר ולרקוד, ומתוכה גם יכול לבוא חיבור נכון לחברים מסביב, גם הוא פנימי בלי צרכים חיצוניים, תלויים בדבר.

רק טוב!

[שירים שעלו לי במהלך הכתיבה:

בסוף העולם, נינט טייב.

מדברים, נינט טייב.

אל תאמיני, איה כורם.]

אני פשוט מרגישה שמישהו כותב שם במקומי...

באישי יש לי עצה בישבילך...

ואין לי כוח להגיד אותה ככה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....