בסייעתא דשמייא
טוב, מכירים את המושג טום בוי??
אז יש לי כמה חבירות שמתנהגות ככה בעיקר בשביל קטע של פוזות.
חשבתי על זה ועניין אותי מאוד לשאול מישהו על זה ( אני לא נוהגת לדבר עם בנים) השתדלתי לנסח את זה טוב- נשמח שתענו בצניעות.
>> בת שעושה פוזות ומשחקת אותה בן - היא באמת מגניבה? היא באמת נחשבת ליותר שווה כשהיא מנסה להיות משהו שהיא לא?
השאלה מופנית לבנים בעיקרון.
במה היא עושה פוזות?
[השאלה היא כמובן לשם מה את שואלת, כי לי אישית זה נשמע ממקום לא נכון]
אני יודעת שאני לא בן אבל זזה הפריע לי,
לא כולנו צריכות לפחד על הציפורן שלנו או על המסקרה.
אני לא יודעת איך את מגדירה טום בוי אבל לא תמיד זה נסיון להיות משהיא לשהיא לא.
זה פשוט היא.
תלוי עד כמה, ואיך.
אני בת בכל בכל מהותי, אבל אני מטפסת על גדרות, ולא מתאפרת, ונהנת ללמוד לימודי קודש, ומנסה להתפלל כמה שיותר תפילות, וכ''ו. ועדיין אני בת! כי הכול תלוי בהגדרה. אני חושבת שבת זה בעיקר בחמלה שלה כלפי הסובב, ברגישות ובהבנה.
לא במסקרה ובציפורן היפה שהיא שמה עליה לק אתמול.
לא הבנתי מה בדיוק הם עושות
לא כל מי שלא שמה מסקרה או לק היא טום בוי, זה יותר התנהגות כללית ממראה חיצוני.
אולי זו בעיה שלנו בתור חברה שישר כשבת לא מתאפרת וכיו"ב אנחנו מגדירים אותה כ"לא נשית", ואז בנות אומרות- אם אני כבר לא נשית- אני אהיה גבר עד הסוף...
בעזהי"ת
אני מוגדרת לפעמים כ'בן' [לא שמה לב מה אנשים לובשים- חדש/לא חדש וכו'; לא מתאפרת [טוב, עד לאחרונה, בסדר? 
], קוקו מרושל פשוט כזה, אבנים, עצים, גדרות, כדורסל, אולרים ומציתים בכיס לשם משחק, חוטי ברזל שונים ומשונים, בכיף תמצאו אותי עם ידיים שחורות משמן כי בדיוק תיקנתי אופניים של אחשלי או משו כזה, וכאלה..]- ולא הבנתי למה זה קשור לבנים.
[אין בנים בסביבתי הקרובה, עד כמה שידוע לי.. ]
קודם, לא בהכרח זה פוזות, לכל אחד יש את האופי שהוא פיתח לעצמו.
אני מכיר דוגמה מהצד השני- וזה ממש לא קרוב לפוזות.
בהנחה שכן, פוזות, כל סוג- עושה אותך זול- וזה כבר לא קשור לענייני בנים-בנות. בכל מצב, רואים את זה, ולא רק שזה לא עוזר למצב החברתי שלך, זה גם הופך אותות לרע יותר.
גבר"
הופך אותי לטום בוי?
לי המורה לדרמה אמרה שאני צריכה לשחק דמות של גבר במקום הדמות של האישה שניתנה לי כי אני פחות אישית ויותר גברית ופשוט עמדתי שם עם חלק מהכיתה והתפוצצנו מצחוק 
בסייעתא דשמייא
שמתם לב מה הלך כאן הרגע?
בן התלהב שבת מתנהגת כמו גבר .. ובנות רבו מי יותר גברית...
אז וואלה!! אין איזה שיבוש בענין הזה?
עולם 17 >> טום בוי- זאת בת שמתנהגת כמו בן... בקטע הפיזי יותר.
אני לא מדברת על בנות שעושות את זה כי הן פשוט כאלה (ע"ע פלספנית ועוד ) אבל בנות שעושות את זה בשביל פוזות וחושבות שזה מענין בנים.
גם אני לדוג' מאוד אוהבת פעילות ספורטיבית אבל לא עושה את זה בשביל הפוזה... מבינים?
ד"א >> אני משתדלת ממש להוביל איזה שינוי אצל כמה מהחברות שלי והן נורא צומיסטיות... וחלק מזה זה טום בוי... זו הסיב בעיקרית שאני שואלת כל כך לראות אם הן בכלל גורמות להשפעה כלשהי.
תודה לכולם!
יישר כוח!
בן לא ירצה בת שעושה פוזות בד"כ.
למשל בני"ש לא יתלהב ממי שלא דתייה כמוהו והפוזות רק ירחיקו אותו ממנה
"שמתם לב מה הלך כאן הרגע?
בן התלהב שבת מתנהגת כמו גבר .. ובנות רבו מי יותר גברית...
אז וואלה!! אין איזה שיבוש בענין הזה?"
שיבוש? פשוט שני המינים מסכימים כל כך שהבנים הם המין השווה...
ממש לא רבנו ואני ממש לא רוצה להיות בן!
[לא. לא קראתי את כל מה שכתוב בשאר ההודעות..]
אז ככה,
כשהייתי טום-בוי, זה ממש לא היה בקטע של להרשים מישו.
אפילו ההפך.
זה ממש לא הרשים אף בן!!
כולם רצו בת ורודה שלא יודעת לקלל, לירוק, ללכת מכות, לצרוח [בנביחות. לא צרחות של אישה...], ללכת בהליכה גברית כזאת.
עשיתי את זה כי היה לי טוב ככה.
פשוט נהנתי להיות פריקית.
זה עשה לי הרגשה טובהה!!!
אולי כן היה ת'קטע של הצומי, אבל זה היה מול כל העולם. אל דווקא מול הבנים...
למה הפסקתי?
ישלי סיבה עלובה!!
בכיתה ט' הגעתי לאולפנא ושנאתי ת'מורה לספורט, אז התחלתי לנוא ת'שיעור, אז לאט לאט נהייתי פחות ספורטיבית, ומשם עד להיות פאקצה- הדרך קצרה(;
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
