(אבל עם דגש על המעט-כל דבר, במידה.)

באיזשהו מקום את יכולה לנתב את הבל''חיות הזאת למקום מאוד טוב.

ע''י זה שאת רואה לנגד עיניך איזה סוג בן אדם את רוצה, את מבינה למה את צריכה לשאוף, לאן את צריכה להתקדם.

אין בעיה להתקדם בשביל עצמך ובשביל הקב''ה אבל גם בשביל הבעל.

מה שכן, צריך להיזהר, במיוחד בפורום! שלא לנסות ליישם את הרצון הזה לבעל על האדם הלא נכון בזמן הלא נכון. בכיתה ט' ישנה בגרות באמת גדולה לחלק מהאנשים, אבל עדיין ישנם תהליכים שצריך לעבור כדי להגיע למקום שמסוגל להינשא ולהקים בית. כל עוד את לא יכולה להתחתן או קרובה ליכולת הזאת, היזהרי מיצירת קשרים מיותרים עם בנים.

המחשבה הזו של ליצור קשר עכשיו בשביל חתונה, לפעמים עובדת, אך לרוב לא! 

כי גם לפי דעתי זה מגוחך

אבל השאלה אם זה באמת טוב? כי בכל זאת אני כן עדיין ילדה ואני מודעת לזה אבל אני אגיד כמו שמישהו אמר לי פעם: אני בוגרת לגילי. לא בוגרת אלא רק יחסית לגילי.

אבל כשאני נגיד מדברת עם חברות על זה אז תמיד יש את האחת (בדרך כלל זה אותה אחת) שתגיד "מה אתן מדברות על זה יש לכן עוד זמן" אבל אני לא מבינה יש בעיה בזה שאנחנו מדברות על זה? נכון שיש עוד זמן ואני בטוחה שעד שיגיע הזמן הזה ישתנו הרבה דברים אבל כרגע אני בטוחה במה שאני אומרת

אז באמת אנשים מה אכפת לכם כל כך כשמדברים על זה? מה זה כואב לכם?

את רוצה שהוא ישקר לך?

שהוא יגיד שזה מביא לדברים חכמים?

ואולי זה לא מוביל לדברים חכמים בדרך כלל (ואני מדגישה בדרך כלל) אבל השאלה אם זה רע

מכיתה ד' כבר מתחילים ללמוד שכל דבר הוא גם רע וגם טוב.

(טלויזיה, ערבים וכו'...)

אבל עזוב אם לא הבנת אז זה לא חשוב

בד"כ = 99.9% מהמקרים

סוף הבהרה

ולא להטמטם ועוד לקרוא לזה 'התבגרות'.

ממש לא כל דבר הוא 'גם רע וגם טוב' - זו הסתכלות אנטי יהודית פוסט מודרניסטית ממש לא נכונה.

כמה? צריך תמיד לדעת לנתב את הכוחות בצורה טובה, זה טוב לרצות להתחתן, השאלה בת כמה את?

אם את מרגישה מוכנה? להקים בית.. וכ'ו..

אל תרגישי לא נעים עם ההרגשה 'בלח"ית'.. לכל אחד יש איזשהוא צפייה להתחתן מתישהוא..

חחח..סתם!!

טויב, אחותי כפי שאת רואה התופעה מוכרת....

אבל אצלי זה מתאפיין טיפה שונה...

למה לצאת מהבל"חיות?? פשוט תמתני אותה למקומות טובים...(ואני לא מתכוונת ח"ו שאת לא לוקחת את זה לכיוון טוב...) ככה שזה לא ישפיע על הסביבה שלך..שלא יצחקו וכו'...

אשמח לדבר איתך באישי על זה...אני מקווה שזה יעזור

שב"ש

כי מאוד קל לרצות רק את הלילה המדהים הזה-

שהוא רק שלך, שאת במרכז תשומת הלב,

עם השמלה הלבנה והתסרוקת המדהימה,

וטבעת מתוקה וגם בחור אחד חמוד שהוא עכשיו רק בשבילך...

וזה ממש מרגש וכו'... וצריך לשאוף לזה.

אבל הבעיה מתחילה כששואפים רק ל'חתונה' לבד.

כי המטרה היא לא הערב הזה. המטרה היא להקים בית. משפחה.

והמון פעמים קל לשכוח את זה. שיום אחרי החתונה- מתחילה העבודה הקשה.

ובחורה (או בחור) שרק מתלהבים מהחתונה עצמה, ושוכחים כמה עבודה יש (וכמובן שיש גם המון דברים טובים וכייפיים ומדהימים) יכולים למצוא את עצמם פתאום ב-"אופס, למה התחייבתי?".

(או כמו שנאמר פעם ב27 שמלות- ואני לא זוכרת במדוייק אבל זה הלך בערך ככה- "את רוצה חתונה, לא להתחתן" או משהו בסגנון..)

ומצטרפת למה שאמרו מעלי-

-זה יכול להביא לחוסר צניעות (להסתכל על כל בחורצ'יק אומלל כחתן פונטנציאלי ולא כבנ"א)
-להיות כ"כ נואשת לחתונה שישר בגיל האפשרי ועם הבחור האפשרי תקפצי על זה ח"ו... ולא ממקום נכון ואמיתי.

אבל שוב-

כשמתבלח"ים בצורה הנכונה זה יכול להיות מאוד כיף ובריא

ולכל אלו שאומרים שיש לך זמן- נכון! אבל מה, פתאום בעזרת רוח הקודש תהי מוכנה לחתונה? צריך לעבוד על זה מעכשיו...

בהצלחה

(ובב"ח

וכן בגלל שאת חמשושית את לא מבינה כלום מהחיים שלך!!! (מדברת בתור חמשושית מנסיון עם 6 אחים גדולים)

אל תעשי דברים שאת עלולה להתחרט עלייהם! תני לעצמך לגדול ובשקט וכשתגיעי לשלב שבו את אמורה לבחור איך חייך יראו תחשבי גם על חתונה!!!

זה לא רע להיות בלחי''ת!

הפחד אבל שייתכן הוא-שיהיה לך קשר עם בנים מוקדם מכפי הצורך, שזה לא נכון ולא בריא.

ממ, אבל בואו רגע שכל אחד יחשוב עם עצמו--

מי לא חשב/ה על הרצון לחבר/ה פעם אחת בכל משך ימיו הארוכים? זה דבר באמת טבעי לרצות להתחתן! וגם לאנשים שהם לא בלחי''ם יש את המחשבות האלו לפעמים, או את הרצון הזה. וכך אני חושבת שאני פוסלת כאן את הבעיה שיתכן ותהיה בתכונה הזאת.

אל תהפכו את זה ח''ו לדבר רע! כי זה לא.

זה בסדר לרצות להתחתן, וזה בסדר לחשוב על הבעל המקסים שיהיה לך עוד הרבה זמן גם אם זה לא מתאים עכשיו.

רק אל תפתחי יותר מדי צפיות לשנים הקרובות

לא יוצרת עכשיו קשר חברות עם בנים וכבר הדגשתי את זה למעלה

זאת אחת התחושות הטבעיות, היפות והחשובות ביותר, וזה סימן טוב שהיא מופיעה.

המימוש שלה כרגע, לעומת זאת, יכול להיות קטלני והרסני מאוד. ועל זה האריכו לך, אני מבין; ובכל מקרה תמצאי הרבה על זה בספרי הלכה או פסיכולוגיה.

זה כלל גדול בכל ענייני העבודה (קרי עבודת ה', רק שהמושג הזה קיבל משום מה משמעות מסויימת מדי), שלפעמים נמצאים שם רעיונות ומחשבות, לפעמים זה טוב, ולפעמים לא; אבל בכל מקרה צריך להיזהר מאוד לגבי ההוצאה שלהם אל הפועל והמעשה.

מרגישים די לבד, אפשר לומר, נכון. אבל זה כדאי בסופו של דבר.

שיהיה לך המון בהצלחה!

אלעזר

שבדר"כ זה פשוט סרט..

את חמשושית וכבר את מתכננת מי יהיה הבעל שלך? למה את תהיי אותו בנאדם בעוד 5 שנים? למה את יודעת כבר עכשיו מה מתאים לך בדיוק? לא. את לא יודעת.

אז מה את לחוצה? תנצלי ת'חיים שלך של עכשיו בלי לחץ לחתונה שתגיע, מתישהו, בעז"ה...

בס"ד

ובגיל 15 את מוצאת לך חבר למטרות חתונה בלבד!!!! וברור שנתחתן בסוף אני רוצה שבעלי יהיה בדיוק כזה!!  כבר קבענו איפה נגור וכמה ילדים ואיך נגדל אותם, וכו וכו וכו ועוד פנטזיות של ילדה מאוהבת...

זו הבעיה הכי גדולה שאני רואה בבלחיות...שעוברים למעשים.

קצת להיות לחצה לחתונה זה בסדר והגיוני, וקצת מידי פעם לחשוב על זה ולנסות לדעת איך יראה הבעל לעתיד, ואיך תיראי בחופה, כשזה קצת, זה בסדר.

כשגדלים אז זה יכול להיות עוד קצת...

שזה ישתנה אבל כרגע זה הרצון שלי ואני מסוגלת לחיות יפה מאוד עם זה

אז זה בסדר גמור.

רק המלצה - כשאנשים שואלים על דברים חריגים - או לא מקובלים - עונים כמה שיותר בהומור. שימושי

יום טוב ובהצלחה!

אלעזר

תחלמי על זה בשעות הפנאי.

לא בקטע של "הנה זה קורה". אלא בקטע של "ביום מן הימים יבוא אותו אביר על סוס לבן ו..."

ב.ש.- התכוונתי שאנשים צוחקים עלי כי אני מדברת על זה יחסית הרבה לא במובן של אני רוצה עכשיו להתחתן (כי בכל זאת חמשושית, 14 וחצי) אלא במובן בערך כמו שאתה אומר שאני חולמת על "האביר על הסוס הלבן שלי" אבל זה לא במובן רע.

לכל האחרים שחושבים שאני רוצה חבר עכשיו לא זאת לא הייתה הכוונה וזה ממש לא הכיוון אני מדברת על מובן של: כמה זמן ארצה לצאת עם חבר שלי, באיזה גיל אני מצפה להתחתן (תצחקו תצחקו), האם אתחתן עם חילוני ודברים כאלה לא במובן שאני מדברת על בנים שאני מכירה ואז אני אומרת שאני רוצה אותם בתור חבר ממש לא!

מקווה שהובנתי אם יש שאלות אפשר בשמחה לשאול

חבר'ה  (בגדולים כן?!) שכחנו כבר איך פעם אנחנו היינו מדברים/ עוסקים בזה.

תמיד מזכירים את עיניין החתונה והחיים שאחרי הרווקות.

לא בתור עיניין בל"חי ולא בשביל שימהרו להתחתן.

כל זה כדי להגביר ת'מודעות, מהן המטרות בחיים שלנו... אם בעבר לא היו מסבירים לי

כמה כדאי לי מעכשיו להתאמץ לקראת הבית שלי בעתיד אז אני לא הייתי מתאמצת ומשתדלת בכלל.

אם המטרה הזאת לא היתהעןמדת לי מול העיניים אז כבר מזמן היו לי חברים בכל מכל כל...

חשוב לדעת שזה נושא לא פחות חשוב מידי פעם לגביר אליו ת'מודעות.

איזה בחור תרצי בעתיד

לא מדובר על חתן שתמצא עוד 2 שניות ברח' הראשי.. נו באמת.

כולנו יודעים איך פעם דימיינו את הבעל / האישה

איזה דמות איזה סגנון.

השתנינו לא?!

תנו לענבל להבין מהי רוצה מהעתיד שלה מהחיים שלה!

איזה אישיות היא מעצבת לעצמה לקראת החיים האישיים שלה מעכשיו עד לעתיד.

נו.. כולנו סוג של 'בל"חים'

ביסודי סיפרו לנו שרבקה אימנו התחתנה בגיל 3 זה אומר שרצינו גם כן להתחתן מוקדם?

לא, זה אומר שפתחו לנו ת'מודעות כלפי העולם.

מה היה? מה אפשרי שיהיה וכ'.

כאילו...תחשבי שזה כמו שתהיה הגדרה כזאתי-

בחורה לחוצת אוטו.

סבבה?

הילדה רוצה רשיון כאילו. אין. לא יעזור. מכיתה ד' קודחת רק על זה. ורוצה רק את זה.

אז כאילו זה גורם לך לחשוב..קיבינימט!! מה הקשר עכשיו?? יאללה, תהני עכשיו מעכשיו.

את בכיתה ד'?

אז מה מכונית באמצע החיים?

לכי לחברות, תתענייני באנערף..מה שאמור לעניין ילדות בגילך..

תחיי עכשיו את עכשיו..בנחת..כל דבר שצריך לבוא יבוא..

הבנת? זה על אותו עיקרון.

כל גיל עם הסטייל שלו..עם ההנאות שלו..

יש משפט כזה-אנלא כזה זוכרת..בסיגנון של--

היא העבירה את כל שנותיה בציפיה לגיל הזה, ועכשיו תעביר את כל שנותר משנותיה בנסיון להשאר בגיל הזה.

אבל את מדברת על זה כאילו זה דבר שבא והולך, כאילו זה סטייל של גיל כלשהו שעובר!

חתונה זה לא סתם איזה יופי, יש לזה מלא משמעות!!!

לא ניסיתי להפוך את זה לאיזה בגד מאופנה חולפת או משו..

אבל פשוט, כל גיל והדברים שמתאימים לו.

יאללה..בפאנן כאילו..שכל אחד יהנה מהגיל שלו וזהו.

את יודעת כמה משתנים בשנה? אז תכפילי את זה בזמן שיש לך עד החתונה!

ותתעסקי יותר בעיקר! באישיות שלך!

דעתי..

בעיקרון- זה טוב, זה רגש בריא, זה טוב לחשוב קצת על העתיד, מה את רוצה בחיים, זה מראה גם קצת על בגרות מסויימת, וזה לא כזה נורא בסך הכל..

אבל כמובן לשים לב (ותשבי עם עצמך ותרדי עמוק) אם זה באמת נובע ממקום טוב או ממקום של...

חוץ מזה, צריך לזכור שכל החיים לפנייך, את צריכה להינות, לא כל הזמן להיות לחוצה על חתונה, יכול להיות שיום אחד תחליטי לעשות שנתיים שרות, שנתיים מדרשה טיול להודו ורק אז להתחתן... אז מה את ממהרת?

ובאמת שצריך להשקיע בדברים טובים וחשובים...

כאילו- לא יודעת אפילו איך להסביר את זה.... אבל הדבר האחרון שאני רוצה זה להתחתן.... אז נכון, יש לי זמן, ואני גם יודעת שבסוף אני אתחתן......... (ואולי לא?) ומן הסתם אני גם ארצה.........

אבל עדיין זה קצת כזה.. איכס

בס"ד

בתור אחת שכל הכיתה שלי בטוחה שאני אתחתן ראשונה או בן הראשונות בע"ה מקווה , ובתור אחות בכורה במשפחה שכבר האחים שלי מתים שאני אתחתן בשביל אחיינים בע"ה D:לדעתי זה סבבה להיות בלח"ית עדיף מאשר בכלל לא להיות לחוצים ובסוף ח"ו מתחתני בגיל מאוחר!

ברור שלקחת הכל בפרופורציות וזה.

וכל אחת באיזשהו גיל חושבת על איך יראה הבעל שלה זה מאוד טבעי לפי דעתי, אצלי זה כבר שנים ככה!

וגם אני מהבנות האלה שמתכוונות להתחתן ישר אחרי שירות או בזמן השירות בע"ה תלוי מתי הוא יבוא בע"ה!!

אבל בכל זאת את חמשושית אז אין לך כ"כ למה להיות בלחץ עכשיו עם זה....

בכל מקרה שיהיה ב"הצלחה

הרצון להתחתן הוא הדבר הי הגיוני וטיבעי שאדם רוצה.

חשבו על זה שבאמת חתכו אותנו ל2 איך לא נרצה לחפש את החצי השני?

וככל שאדם רוצה להתחתן יותר מוקדם כך הוא מכין עצמו לחיים ברצינות בשלב יותר מוקדם.

ככה שאם מישו מתכנן את חתונתו בגיל 18 אז כבר בגיל 16 17 הוא יקח את החיים ממש ברצינות.(לא במובן הכבד של המילה אלא להבין ולהפנים מה עניין החיים וכו').

אנשים שמתכננים חתונה בגיל 24 יתחילו לקחת את החיים ברצינות בגיל 22.

ובאמת אם כולם היה להם בראש שבגיל 18 מתחתנים, היינו מתבגרים בגיל יותר מוקדם.

ועוד יש לי תרות שלמות על זה, אבל באמת אין לי כח לחפור....

בהצלחה אחות.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!