בס"ד
מתוך החוברת של מרכז- עם וארץ.
ביישוב היהודי בא"י כבר התכוננו.
אם הצורר הנאצי יגיע לארץ, תהיה כאן מלחמה, לא נוותר.
התוכנית היתה להתבצר בהר הכרמל, 'מצדה' של המאה העשרים.
ה'מופתי הירושלמי' כבר תכננן כיצד ישתף פעולה עם הצורר ויחד ימיטו חורבן על הישוב היהודי הקטן.
והנה, כשהגרמנים כבר ניצבו בשערי ארץ ישראל לאחר כיבוש חלק גדול מאפריקה, כשבטוחים היו בנצחונם,
אירע מקרה מוזר: הגרמנים השתלטו על מתקנים בריטיים.
חייל בריטי החליף בטעות את מי השתיה עם מי השופכין, והביוב זרם לצינורות האספקה הגרמניים.
החיילים שתו את המים המזוהמים ויצאו מכלל פעולה...
הישוב היהודי בארץ ניצל!..
---------
הרבה הסברים ניתנו לשאלה כבדת המשקל: למה התרחשה השואה.
תשובה לשאלה זו היא סוד אלוהי שלא נוכל בשכלנו האנושי לרדת לעומקו.
רק מבט אלוהי שרואה את כל הדורות יכול לענות לשאלה נוראה שכזו.
עם כל זאת אנו מצווים לנסות להבין את ההסטוריה ולנסות לקחת ממנה את המסר שהקב"ה רוצה ללמדנו.
ננסה להתבונן על השואה במבט שהורו גדולי הדורות.
עמ"י היה קשור מאד לגלות, גם בגופו וגם בנפשו.
לא מדובר על קבוצה כזו או אחרת, אלא עמ"י בכללותו התרגל לגלות.
יהודים רבים ראו את עצמם כאזרחים נאמנים למדינות שבהן ישבו,כמו צרפת וגרמניה.
הם התחברו לתרבות המקומית והעניקו לה מכשרונותיהם.
גם חלק מהיהודים שומרי התורה והמצוות התרגלו לגלות.
השואה ניתקה את עמ"י מארצות הנכר.
איננו באים לאמר שזה היה עונש על הדבקות בגלות.
יש כאן 'ניתוח' אלוהי שריבונו של עולם החליט לעשות לעמ"י כדי לנתקו מטומאת הגלות.
הניתוק היה קשה וכואב, אבל הכרחי.
עם ישראל חייב לחיות, חייב לחזור לעצמו.
הגיע הזמן שבו הגאולה צריכה להופיע.
"לא למענכם אני עושה, בית ישראל, כי אם לשם קדשי".
גם אם עם ישראל לא עשה תשובה, צריך לגאול אותו כדי שיתקדש שם שמים.
השלב הראשון בשיבה לחיים של עם ישראל הוא להחזירו למקור חייו, לארץ ישראל.
לכן היה הכרח בניתוק עם ישראל מהגולה.
נסתרות דרכי ד' למה בחר בדרך כה כואבת, אך אנו יודעים שכמה שנים לאחר השואה, קמה מדינת ישראל.
עם ישראל קם לתחייה.
(הרב שלמה אבינר, אשמח ח"ג עמ' 50-69.
קול התור פרק ה)