ספר מהמם (של מי שכתב את חיי פיי .(מומלץ!)שעוסק באופן עקיף ושונה בשואה . (קצת מתוסבך , אם מישו רוצה יותר פרטים אז שיאמר ואני אכתוב ...)ומה שמענין זה שזה בא מצד של סופר גוי , שמסתכל מבחוץ על השואה בלי שום קשר אישי .. רק אחרי 3\4 ספר אמורים להבין שזה על השואה ולי ההשוואה קפצה כבר אחרי רבע ספר ,
אני אשמח אם יקראו ויגידו מה אומרים על היחס לשואה , (מצד הגוי ) מה זה עשה לכם לקרוא את זה ,ובכללי על הספר שהוא מענין מאד .(דא''ג - יש קטע שקצת מיגע אבל כדאי לסבול ולעבור הלאה זה ממש טוב!!)(
שאלה
אני קורא את הספרים של
יוחנן אליחי ואת קטעי השמע גם
מאוד אוהב את הסגנון..
אך אינני מוצא פרקטיקה איך לתרגל
את הערבית בשטח..
יש למישהו רעיון ?
יש מישהו בפורום שגם לומד בצורה הזו ערבית מדוברת?
בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך
בכל פרק יש עוצר מילים
אבל הוא משני לקטעי דו-שיח
פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו
וזה כבר משהו הנקודה היא
שקשה לחבר את הנקודות ללא
דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח
למשל ללכת בשוק הערבי
ולנהל משא ומתן עם הסוחרים
או דיבור בקבוצה או בחבורה
חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו
שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק
בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך
לבית ספר חחח 😅😅
מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,
אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם
כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.
נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.
ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.
כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.
הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....
חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -
הן רכות כאלה, זורמות....
הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...
לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)
מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.
גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -
רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.
לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....
בשם בסמה.
כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)
בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.
נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...
אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.
גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית
אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).
אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.
היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.
אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂
דירוג: 4.75 מתוך 5.
סופר ספרי אימה, עם ניצנוצים של פעולה שוזר במומחיות רבה מיתולוגיה אירופאית קלאסית עם מוטיבים יהודיים בשילוב מודרנה.
הספר הראשון שלו שקראתי "בנפול תרדמה" פוצץ לי את המוח, טוויסט גאוני ובלתי צפוי עם רמזים אליו לאורך הספר.
לאחר מכן כתב וכותב עדיין ספרים מעולם "יחידת האוב" ניתן לרכוש בבוקפוד.
עד כה נכתבו בעולם "יחידת האוב" הספרים: קציני האוב, זאבי ציון, קוד אלישע, בת שאול.
כרגע הוא עובד על ספר נוסף בשם "מעצבי הסיוטים" ומוציא כל יום פרק בפייסבוק שלו.
ממליץ.
אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.
אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.
אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.
הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.
יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים
אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?
אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום
שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.
אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"
לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...
לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,
הספר לא ייקרא.
קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);
כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....
ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?
אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.
אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)
אז:
ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.
לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)
מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה
שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה
ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!
לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם
מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.
יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית
של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון
אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.
פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!
דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..
וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...
אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...
את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).
לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...
מן הסתם הרבה מכירים ובכל אופן:
בקצרה: בדר"כ ליונה ספיר יש גיבור אחד ראשי כל-יכול שמתמודד איכשהוא עם כל דבר שנופל עליו בהצלחה.
בהארכה: לאותו גיבור יש חברים קרובים, מספרי שתיים ושלוש, אך לעיתים רחוקות הוא בודד (המצולע).
בסדרה "דופליקטים" הכרכים 1, 2, 3 נגמרים בצורה רעה, אני מתכוון שהגיבור נכשל והנבל מצליח ועולה ומשיג את מטרותיו בזו אחר זו.
אם כי הסדרה דופליקטים אינה באמת פנטזיה אלא מדע בידיוני (בהתחשב בכך שהסופרת חרדית, חסידת גור אם אינני טועה זה די הגיוני), היא מוצגת כ"פנטזיה" אך איננה כזו.
מרגל להשכרה היא סדרה ארוכה עם מבנה חד גוני שבכל אופן מעניין וכיף לקרוא, עם טוויסט קטן ומפתיע מאוד בכרך האחרון שהגיבור ה"כל יכול" כבר איננו כל יכול...
ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.
במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים
כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.
אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא
מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא
מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.
אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה
לי כך.
אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק
כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.
באנגלית? מחפשת ספר מסויים הנקרא: To play with fire של Tova mordo.
קראתי אותו בעברית ורוצה לתת אותו לנשים שמעדיפות לקרוא באנגלית. תודה!
(ניסיתי באמזון, אבל אני זקוקה לשני ספרים וזה די יקר לי).
תודה!
שיש בהן גם ספרים באנגלית.
ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...
לשנים יש אחלה אתר
בסיפור חוזר כל הספרים ב20
בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר
"בשתי ידי".
איירין גוט אופדייק.
חסידת אומות העולם.
פולניה. נערה צעירה.
לא יאומן.
