סתם, נשמה!

מזללל טובבב!!!

הלוואי שאני אגמור את העבודות שלי בקצב הזה!!!

תהני מהזמן הפנוי שיש לך..

ועכשיו לפרויקט הבא - פה בשבילך תמיד..

בס"ד

מכירה את ההרגשה טוב-טוב..
הסיוט הזה

עבודת גמר במגמת ארץ (כמו ביוטופ בביולוגיה וסרט גמר בתקשורת).

זאת עבודת מחקר, על נושא כלשהו, שאמורה להיות בערך 30 עמודים...או יותר..תלוי. העבודה מעניינת, חופרת, מעייפת, מרגשת, מייאשת, וכיד הדמיון הטובה...מבינים?

יש את החכמים שעושים על דברים ידועים עם הרבה מקורות- לדוג' נושא כמו "דרך בורמה". או "כיבוש הכותל". ויש את המקוריים שמתחרטים אחר כך ברמות, ולא מבינים איך להוציא עוד 15 דפים, כשכל המקורות שלהם מגיעים ל3 מאמרים וראיון אומלל...אוי...מפחידד...

עזר, למתקשים?

ואני אסתום בקשר לעבודות בעתיד,באוניברסיטה/מכללה.. 

תודה על התשובה=)

זהבונת- אין עלייך בעולם!

יושב בדד אמרתי לך שאני אתן לך אחוזים מהעבודה!!

וענבל- עדיין אין ציונים..

אגב- בלעדיכם לא הייתה לי עבודה

מרוב התרגשות עשינו טקס הגשת הגאוטופ..

אגב העבודה היא 46 עמ'.. מה שאומר.. הרבה חפירות!!

איזה כיף לדעת שאינלי את זה בספרות...

הדבר היחיד שקשור איכשהו לאיזשהי עבודה זה "תלקיט", שזה כמה יצירות שכתבתי [יואוו ישלי כמה מהממוותת...] והמורה בודקת, וזאת יחידה שלמה.

זה שיא המרגש[=

דווקא נראה שיא הטוב אבל אני לא הולכת למגמת ספרות (למרות שחשבתי על זה בתור על אבל החלטתי שלא בא לי)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....