תגידו זה נראה לכם מתאים לצאת עם מישהו שהוא בערך 9 שנים יותר גדול ממכם?
הגיל בכלל משנה שיוצאים לשידוכים? ובנישואין זה משפיע?
תגידו זה נראה לכם מתאים לצאת עם מישהו שהוא בערך 9 שנים יותר גדול ממכם?
הגיל בכלל משנה שיוצאים לשידוכים? ובנישואין זה משפיע?
אבל ככלל זה בעייתי.
במיוחד בדורנו שיש הבדלי מנטליות בין הדורות יותר מאשר פעם.
9 שנים זה הבדל משמעותי.
אנשים מחפשים בנישואים גם מישהו שיקשיב ויבין, ולא תמיד הפרשי גילאים כאלה עוזרים...
זה תלוי איך את?? איך הוא??
לפעמים זה יכול להתאים!
אני אישית מכירה זוג שהבעל כדול ב11 שנה מהבחורה... והם זוג ממש חמוד!!!!
היא באמת בוגרת והוא באמת יכול להקשיב לה ולהבין אותה...
כמובן שזה לא מקובל אבל כלום לא שחור לבן...
אז שיהיה בהצלה בהמשך 
אבל צריך לזכור שיבוא יום שזה יהיה בולט, היא תהיה צעירה והוא לא נעים לומר- חצי זקן.
וזה עלול להשפיע.
להערכתי עד 5 שנים זה סביר, אח"כ כמעט ולא.
אם נפגשתם והתאהבתם- מילא אבל לכתחמילה לא הייתי נכנסת לזה
כמובן שזה תלוי בעוד משתנים שאת מבררת.
נגיד אני בת 18 והוא בן 26? יש ממש הבדל??
אז זה עדיין משמעותי?
צאו מזה, זה הכלל שיש לו הכי הרבה יוצאים מהכלל.
בסביבות גיל 18-23 הפער הזה ניכר בבחורים - שזה מזעזע!!!
יש גם המון בנות, ונפגשתי עם כאלה, שפשוט לא רוצות להתחתן.
אבל החברות שלהן רוצות, ולכן גם הן רוצות...
ויש בחורים שיודעים בדיוק מה הם רוצים.
זה מאוד מאוד סובייקטיבי.
יש כאלו שזה יתאים להם והיוצא מין הכלל לפעמים טוב..
זה חלוקת הדורות לפי אופי השנים והתקופה (עפ"י חברה, טכנולוגיה ועוד , גם לפי מקורות יהדות) ולפי ה'מקובל' בעניין פחות או יותר בין שנת 60 ל80 זה דור ובין 80 ל2000 זה דור אחר וניתן להבחין בדברים האלו גם בשטח שרוב הצעירים היום עד גיל 30\31 שונים מהבוגרים מהם. אני אישית יליד שנות ה80 ואחיי משנות ה70 כהבדל שמיים וארץ..
נסו לשים לב לזה
אם מדובר בבחורה בת 20 ובחור בן 29 זה יכול להיות מוזר.
אבל אנ למשל בת 26 ונפגשת כרגע עם בחור בן 34 ומרגישה שיש בזה הרבה יתרונות.
לבנים לוקח זמן להתבגר,ככה זה. אז לפעמים זה טוב כשבחורה צעירה יוצאת עם בחור מבוגר יותר.
כך שברור שזה לא רק הפער אלא גם מה הגיל התחתון.
גם 25 ו34 לא נשמע רע.
אינני יודעת בת כמה את אבל 9 שנים מובילות את הבנאדם לנקודה אחרת בחיים ובעיות אחרות שיש להתמודד איתן.
החיים מאד משתנים ב-9 שנים ולא כל אחת עומדת בזה.
כך שזה לא משנה מה ההפרש - אם יש מוכנות לדרך משותפת אז ההתקדמות היא יחד ובדוגמא שלך בעוד 9 שנים גם הוא יהיה בנקודה אחרת! יחד! (בדיוק כמו שכל העולם יהיה בנקודה אחרת..)
על אלה שמתחתנים צעירים - ולא דיברנו פה בהקשר הזה...
מכיר כמה זוגות כאלה שחיים באושר
אחד שהיה בן 28 והתחתן עם אחת בת 17!! ואחד בן 21 שהתחתן עם בת 28 כולם חיים באושר
התמודדויות יש תמיד אבל זה לא קשור
בקיצור זה מאוד תלוי יש מבוגרים עם ראש צעיר ויש צעירים מאוד בוגרים
בהצלחה רבה!
היא בת 24 והוא בן 32.
הקטע שהוא לא ידע שהיא בת 24, כאשר הם התחילו להיפגש, ומישהו הטעה אותו ואמר לו שהיא בת 27, וגם הוא נראה צעיר מאוד יחסית.
ככה שתכלס אי אפשר לדעת מאין ד' מגלגל את זה.
אני באופן אישי, שמכיר את שנייהם- לא חשבתי שזה יצליח.
ד' הוכיח שוב עד כמה אנחנו לא יודעים כלום.
אם מדובר בבחור שנראה מאוד מתאים מבחינת נתונים- לא לחשוש.
(שהאשה מבוגרת מהגבר?)
אם האישה מבוגרת מהגבר- זו כבר בעיה הרבה יותר גדולה.
וכמעט לא שומעים על מקרים שזה מצליח.
שהאשה מבוגרת מהגבר (אמנם במעט) וזה מסתדר.
לענ"ד (ומנסיון אישי...) עדיין יותר הגיוני זוגות שהאשה גדולה קצת מהגבר מאשר זוגות שהגבר מבוגר מהאשה בשנים רבות.
בעל ואשה הן קודם כל צוות. וממה שנתקלתי אצל גברים שחיפשו צעירות מהם בשנים רבות זה היה כי הם רצו להוביל, ו/או סירבו להכיר בעובדה שהם מזדקנים והיה להם יותר נח לראות מישהי צעירה לידם...
אז נכון שיש זוגות מוצלחים עם הפרשי גיל גבוהים - ויש מתוכם זוגות שהם באמת צוות ולא הגבר מוביל אבסולוטית, אבל זה עדיין חריג בעיני.
באופן כללי עדיף שלא יהיה פער של מעל 5-7 שנים בשנות העשרים או פער של 10-12 שנה בשנות השלושים.
באופן יוצא מן הכלל תמיד זה יכול להצליח אם שני בני הזוג רוצים, אמיתיים עם עצמם ומאמינים בה'
אני אוסיף, שלמרות שאני יודע שלא בהכרח אוסיף משהו, אני אוהב להשמיע את דעתי.
בעיקרון - אין שום הדרכה כלל לאדם הפרטי, כלום. יש זוגות שיש ביניהם פערים גדולים מ-9 שנים, וב"ה שהם בנו בתים נהדרים מלאים אור ואהבה.
ואולם השאלה היא על המקרה הסביר. למה על בחורה שמציעים לה בחור שגדול ממנה ב-9 שנים.
בסה"כ זה לא דבר מומלץ, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג צעיר במיוחר (מתחת לגיל 23 בערך). כי בחורה בת 18 שסיימה תיכון ובחור בן 27, בד"כ נמצאים במקומות שונים מאוד מכל כיוון אפשרי בערך (עבודה, לימודים, חיים, חוויות)
ואולם עם הבחורה בת 25 והבחור בן 34, הפער הרבה יותר קטן מרוב הבחינות, וזה הרבה יותר קביל.
אני חושב שהנורמה מאפשרת עד 4-5 שנים הפרש בתור מקסימום בשביל מיינסטרים. כאשר פער סביב הוא עד 3 שנים.
אבל שוב, העולם לא עובד לפי מספרים, והמספרים שזרקתי הם מיותרים לגמרי, במיוחד כאשר מדובר בזוג ולא בציבור. וסתם כך, אז מה? אז אנשים ירימו גבה? בעיה שלהם, זה הזוגיות שלכם, ובעיקר החיים שלכם.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.