קצת מהתובנות שלי-
1. צריך שהמוסד ידע על זה לפני. לי למשל, באחת מהסיירות (רק ביום עצמו) הרכזת אמרה שהיא לא מוכנה לעשות תוך כדי השירות פסיכו., ואני הייתי קצת ביישנית להבריז משאר הסיירת. חיכיתי, ורק כשהרכזת התקשרה להגיד לי שהתקבלתי, עניתי לה שאני לא מעוניינת.
בכל מקרה, הסיירת הזאת הייתה לי חוויה.
2. צריך משמעת עצמית רצינית, אצלי בדירה יש ממש הרגשה של סוף-שנה (אולי אצלך זה יהיה תחילת שנה ועדיין לא יהיה ממש קשר פתוח עם כולן), ואני צריכה ממש לשבת בכוח ולא לסטות עם נושאי השיחה השונים \ האווירה של החפיפניקיות לברוח לטיולים או לאקשן בכל זמן פנוי.
3. צריך לבדוק מה הדגשים שחשובים לך בתור בת-שירות. לי לדוג' אין אפשרות למחשב צמוד, ולכן הורדתי את הקורסים של היי-קיו (יש להם תוכנת מחשב ממש טובה, ובקושי ספרים). אני מעדיפה להיות עם ספרים ניידים (גם בהתחשב בעובדה שאת מן הסתם בחורה דתיה, ושומרת שבת).
4. היה חשוב לי לא להוציא יותר מידי פעם מההורים שלי, במיוחד לאור העובדה שזאת הפעם השניה שאני ניגשת (ומנגד היה חשוב לי קורס איכותי). כך שעשיתי בירור רציני ומקיף בין המכונים השונים.
5. לא להתפתות למה שאומרים לך בטלפון! הם יכולים להבטיח הכל!! בסופו של דבר, את צריכה להרגיש נעים במקום, ולהצליח לעמוד ביעד שלך. אפרופו יעד, חשוב להגדיר לעצמך בתחילת הקורס מה היעד - לאיזה סכום נק' את שואפת להגיע!!
והכי חשוב - לחזור לשפיות מידי פעם, ולא להיות פסיכית לגמרי... ;)
שבת-שלום.
נראה לי שזהו, המוווון ב"הצלחה!
צריך לקחת דברים בפרופורציות, במיוחד בשלושה חודשים שלפני הפסיכו., זה לא סוף-העולם!