בסיעתא דשמייא!
נכון לפעמים אנחנו קצת מזלזלים במצוות שלא יודעים מה הטעם שלהן?
ז'תומרת - יש מצוות שסבבה, אנחנו יכולים להבין למה שאנחנו עושים אותם - כי הן הגיוניות\מוסריות.
אבל יש מצוות שפשוט אי אפשר להבין מאיפה הם נחתו אלינו!
לדוגמה, מה הקטע לחכות בין בשר לחלב?
מה הבעיה שזה יהיה אצלנו ביחד בבטן?!..
או דוגמה אחרת - מה הבעיה שניסע בשבת לאיזה טיול קטן עם המשפוחה?!..
גם בטיול אנחנו נהנים ומתענגים על השבת.. אז מה הקטע לא ללכת לטיולון?
בפרשת השבוע שלנו (בחוקותי), ה' אומר לנו:
"ואם בחוקותי תמאסו, ואם במשפטי תגעל נפשכם - לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי"
בספר 'מעיינה של תורה' כתוב על הפסוק הזה ש -
ה' בעצם אומר לנו פה איך מתחילים לכפור - יענו איך נהיים דתלש"ים.
קודם כל, מתחילים לזלזל בחוקים של התורה - ז'תומרת במצוות שאין להן הסבר הגיוני בשכל בשום מצב.
אח"כ אנחנו מתחילים לזלזל במשפטים - ז'תומרת במצוות שאם ה' לא היה אומר לנו עליהן, לא היינו חושבים עליהן לבד, אבל עדיין יש להן הסבר הגיוני.
ואז אנחנו מזלזלים בכל המצוות - גם במצוות שיא ההגיוניות והמוסריות, כמו השבת אבידה, כיבוד הורים וכו'.
בגלל זה אנחנו צריכים תמיד תמיד לזכור שבאמת כל המצוות ניתנו מבורא עולם.
וגם אם אנחנו לא תמיד מבינים אותן, גם אם הן לפעמים נראות לנו ח"ו פרימיטיביות, מיושנות, לא הגיוניות וכו' -
אנחנו יודעים שבגלל שהבורא של כל העולם אמר לנו מה לעשות פה, ואיך לחיות בעולם הזה בצורה הכי טובה, אנחנו חייבים לשמוע בקולו, כי זה הכי טוב בשבילנו. אם באמת נשמע בקול ה' - בעז"ה יגיעו אלינו כל הברכות שיש בפרשה שלנו, ולא יודעת מה אתכם - לי נשמע שזה אחלה ברכות שבעולם 
לסיכום >>
גם למצוות שנראות לנו חסרות סיבה - יש טעם הגיוני, אבל לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותו.
ולכן, אנחנו צריכים להיזהר ולהשתדל כמה שיותר לקיים את כל המצוות, ולא לזלזל בשום מצווה, אפילו שיא הקטנה - כדי שח"ו לא נגיע למצב של כפירה.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 