אני גם לא יודע איך אפשר להניח את האצבע, ולהגיד, הנה: כאן אני מתחיל. פה מתחילה התחלה, בוקר חדש, תקופה חדשה, פרחים.
תמיד מוצא את עצמי בביחבוש התמידי של החיים, מדשדש יומיום, משתעמם, לא עושה דבר מועיל, בין לבין מוציא את הראש וחי, אבל רוב הזמן מדפדף ומדופדף.
והיום אני עולה לישיבה. אחרי כמעט חודש וחצי של התחשבשות עצמית. יש עוד המון דרך, של להתקדם, של לחיות, של להתקרב אליו, להתקרב אלי, תיקון המידות, אמונה, נשמה, חיבור. אבל אני עולה לישיבה. אולי מתחיל משהו
[בשבועות הקרובים לא אהיה כאן. לא להיפגע אם אני לא מגיב. בהזדמנות זו - שמחתי לפגוש פה כל מיני אנשים, שמתמודדים, שמחפשים, שמכילים. תודה עליכם!]
עולם70
(אגב, אם יהיה לכם רעיון מקורי לניק שלי אני יותר מאשמח, אנשים שואלים אותי לפשרו ואינלימושג.)
