עד 120 הודעות ערוכות בפורום!!!

עד 120 אושר כושר בריאות ויושר

הרבה שמחה, בריאות והצלחה בהכל!

חיים מאושרים!

עד 120!

ותודה רבה רבה וכל הכבוד על הניהול!

מיליון מזלטובים!!!!!!

איזה כיף יגדולה אחת!!!

יאללה לכי תעשי טסט.!

 שתזכי להמון שמחה

  ולחתונה כבר השנה

      מזל טוב!!

שתזכי לרק טוב בחייך....

נשמתינו יקירתנו מנהלתינו של פורומינו המון מזל טוב.!

תברכי אותנו. |מתחנן|

אחרת היא לא תשחרר אותך.

בעתו ובזמנו נכון דניאלה?? |מחכה לאישור|

יופי עכשיו ב. ש. שקטט!! איזה חשה אני

פדחן

מה יעלה אשמה שאת הורגת אותו בשרשור שמספר על יומהולדתה ה-17????

|בטון אומלל ומרחם|

המון המון מזל טוב!  

שתזכי להרבה שנות אושר, לעשות נחת רוח להורים, דודים ולכל שאר קרובי המשפחה שמתגאים בך כ"כ!  (ד"ש חם!..) 

לא באמת, נשמע שהם ממש גאים בך, אז קחי את הפידבק הענק של כולנו ועלי מעלה מעלה. 

[הייתי חייב להגיד ''מעלה מעלה'' ?! אני מתחיל להזדקן...] 

שתצליחי בהכל!!!!!!!!!

בס"ד

אין, אני עם דמעות בעניים.

האמת, שלא הצלחתם לרגש אותי עד כדי דמעות... אבל....

בואו אני אספר לכם איך חגגתי את היומולדת שלי:

מחר בעז"ה אני אמורה לעשות מתכונות בתושב"ע, על מיליון ואחת חומר..

אז לא כ"כ חגגתי. בעיקר ישבתי ולמדתי, ולמדתי ולמדתי... וגם חברות שלי. למרות שהן היו נורא חמודות וחגגו לי לכמה דקות ותלו לי בלונים וקצת מתנות

ואז הרגשתי קצת עצובה אז החלטתי לחזור הביתה לאבא ואמא החמודים שלי וביקשתי מאבא שיעבור בדרך מהעבודה שלו לקחת אותי...  הוא התקשר אלי ואמר שהוא עוד 5 דקות מגיע ושאני אצא מהאולפנה..

יצאתי, וחיכיתי. חיכיתי 5 דקות, חיכיתי 10 דקות, חיכיתי רבע שעה.. ואבא שלי לא מגיע.. התקשרתי לברר, ומה ששמעתי זה "אמא תדבר איתך עוד דקה". וניתוק..

אחרי דקה אמא שלי התקשרה ואמרה שאבא שלי עבר תאונה, נהג עבר באדום ונכנס באבא שלי. 

הם תכננו להגיע לעיר שבה אני לומדת ולחגוג לי יומלדת בהפתעה במסעדה..  אמא הגיעה מהבית עם האחים שלי, ואבא היה צריך לבוא מהעבודה ולהביא אותי..

אז הלכתי למסעדה לאחי הקטנים ואמא שלי הלכה לאבא שלי. מהתמונות שראיתי זה שהאוטו היה הרוס. מעוך. לא היה אפשר לזהות שזה אוטו. ואבא שלי עמד על הרגליים. יש לו כוויות קטנות ולא רציניות ביד וכמה שערות שרופות..

הוא הלך לבדיקות וצילומיןם שלא קרה כלום בביה"ח, ובאמת, עכשיו הוא ישן לו בנחת במיטה בבית.

תראו מה הברכות שלכם עושות. אני באמת עם דמעות בעניים ומחנק בגרון. אבא שלי יכל למות היום. או להיפצע אנוש. אבל יש לו כוויות קטנות בידים ואת אחת התחבושות הוא כבר הוריד.. זה מה שנקרא באמת מזל טוב. אשכרה. אבל זה לא בדיוק מזל.. זה הקב"ה הטוב. אין כמוהו.

זהו סיימתי לנאום

באמת שכולכם שימחתם אותי ממש והיה לי ממש כיף ונעים לחזור הביתה ולראות כזה שירשור יפה ומפרגן...

מקסימים שלי!! אין כמוכם. אתם פשוט ילדים טובים. באמת! כולכם כאן כאלה שפיצים. אחד אחת.

ועכשיו אנני אברך את כולכם שתמיד תראו את מציאות ה' בעולם ותבינו כמה שהוא טוב ושהוא מתפוצץ מדאגה לנו. ושתמיד תלמדו משהו חדש. כל יום. שכל יום יהיו לכם תובונות חדשות ויפות על החיים. ותחייכו ותשמחו מכל הלב בלי סוף. לתמיד, גם ברגעי משבר קטנים.

שלא יהיו הרבה קשיים וגם אם יש אז שנדע איך להתמודד ולצאת הכי מחוזקים ולמצוא בזה את הדבר הטוב שזה בא ללמד אותנו.

ושנדע ךפרגן אחד לשני וגם לעצמנו באהבה אמיתית. לעצמנו ולאחרים. חשוב מאוד! לאהוב את עצמך, ולאהוב את האחרים!

שלא יהיו ספקות ובילבולים, שודרך ה' תנחה אותנו בעולם. כי זה באמת הדבר הכי טוב ומבורך שיכול להיות

ובהצלחה בלימודים, ועם החברים/חברות (לבנים ולבנות, בהתאמה!).

ועם הההורים והאחים, והמורים. ועצמנו.

וכמובן- שנזכה כולנו לזיווג הגון בעיתו ובזמנו! (ושנזכה גם להגיע אליו טהורים ונקיים, מוכנים וחזקים.)

בעז"ה ניפגש בריקדגלים ומרחובות ירושלים נלך כולנו בריקודים לבית המקדש שיבנה בעזרת ה' בימנו.

וזהווו!!!!!

תודה למי שבאמת היה סבלני וקרא את הכל...

לילה טוב לכולם!!

אבא שלך עבר תאונה ובמקום להתלונן

היא מסתכלת על הצד הטוב!!!

כל הכבוד!!!

צדיקה !

בס"ד

הוא ישן במיטה עכשיו בחדר ליד וצחק איתי כל הערב על היומולדת שחגגתי השנה הוא בלי שום נזק ובלי כלום ב"ה!!

איך אפשר לפספס אז זה??

אולי תברכי ותתפללי שמשרד החינוך יעיף ת'בגרות בהיסטוריה מהצמוד הזה לריקודגלים כדי

שבאמת נוכל להפגש?

אשרייך.. תודה על הברכות וכל הכבוד על הקבלה באהבה.

(חברה שלי נסעה לירושלים, ישבה באיזה מושב ופינתה אותו לזקן.. אותו האוטובוס עבר תאונה

והזקן שישב במקום שהיא פינתה לו, מת במקום.. הזכרת לי את זה)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...